עת"מ 2622/07

תקציר

העותר, לאחר שסיים את לימודי המשפטים בישראל, התמחה בהנחייתו של עו"ד דורון אפיק ועבר בהצלחה את בחינות הלשכה. עם זאת, לשכת עורכי הדין סירבה להסמיך אותו כעורך דין בשל תלונה שהוגשה נגדו, בייחוס חשד לביצוע עבירות במהלך כהונתו כרואה חשבון בחברות מסוימות. לשכת עורכי הדין ביססה את החלטתה על המלצת ועדת המתמחים, שקבעה כי יש לעכב את הסמכתו של העותר עד להכרעה בעניינים האזרחיים והפליליים הפוטנציאליים נגדו. העותר הגיש עתירה נגד החלטת לשכת עורכי הדין בטענה לפגמים פרוצדורליים ומהותיים. בית המשפט מצא טעם בטיעוניו הפרוצדורליים של העותר, בקובעו כי לשכת עורכי הדין שללה ממנו את זכותו לטעון את טענותיו בפני הוועד המרכזי, שבסמכותו לקבל החלטות כאלה. בנוסף, קבע בית המשפט כי לשכת עורכי הדין הסתמכה על היעדר ראיות מספיקות, שכן ההחלטה האזרחית נגד העותר התבססה על סטנדרט הוכחה נמוך מהנדרש להחלטות בשיקול דעת המגבילות מאוד את עיסוקו של אדם. זאת ועוד, החקירה הפלילית נגד העותר התנהלה למעלה משנתיים ללא כל עדכון על מצבה. לפיכך, בית המשפט הגיע למסקנה כי החלטת לשכת עורכי הדין אינה מידתית והורה לה לאשר את העותר כעורך דין באופן מיידי. פסק הדין ניתן בהעדר שני הצדדים ולא נפסקו הוצאות.