רע"א 3614/19

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על קביעת בית המשפט המחוזי כי הבוררת חרגה מסמכותה, ודוחה את הערעור על ביטולו החלקי של פסק הבוררות לפי סעיף 24(4) לחוק הבוררות, הקובע כי בית משפט רשאי ליתן פסק בוררות אם לא ניתנה למשיבה הזדמנות נאותה להשמיע טענות וראיות. הבורר היה מוסמך לבחון את תביעתו של נסאר לקבלת דמי תיווך בגין מימוש זכות הסירוב, כפי שנכללה בלשון הכללית של הסכם הבוררות וכתבי הטענות. עם זאת, לא ניתנה לנסאר הזדמנות הוגנת להציג את טיעוניו בעניין זה, שכן סנגורו של כהן התמקד בטענות אחרות. לפיכך, הדיון בנושא זה יוחזר לבורר על מנת לאפשר לצדדים להשלים את טיעוניהם וראיותיהם. גם פסק הדין בעניין הטלת הוצאות בוררות יבוטל, ויוותר לשיקול דעתו של הבורר. השופטת וילנר, הנשיאה חיות והשופט הנדל מסכימים עם פסק הדין, ומדגישים כי יש לפרש את היקף סמכותו של הבורר באופן מצמצם וכי הסכמת הצדדים וכתבי הטענות מצביעים על סמכותו של הבורר במקרה זה.