עמ"נ 28924-01-22

תקציר

המקרה המדובר סובב סביב ערעור בנוגע לחוקי האוכלוסין וההגירה בישראל. המערערת, שאינה אזרחית ישראלית, נישאה לאזרחית ישראלית וביקשה להסדיר מעמד במדינה על בסיס קשר זוגי זה. עם זאת, המערער נעצר בשל שהייה בלתי חוקית בישראל ולאחר מכן הגיש בקשה לקבלת מעמד חוקי. הטיפול של רשות האוכלוסין וההגירה בבקשה היה בלתי הוגן ובלתי סביר. הרשות דרשה מהמערערים מסמכים מסוימים ולמחרת חזרה בה בפתאומיות מהחלטתה, בטענה כי אין צורך במסמכים וכי הבקשה נסגרה בדיעבד. היפוך זה נבע ככל הנראה משיקולים זרים והצביע על חוסר הגינות כלפי המערערים. בעוד שהערעור נדחה בשל אדישותו הקודמת של המערער ואי מילוי בקשתו הראשונית, השופט קובע כי יש לאפשר למערער לצאת מהארץ עד ליום 30.4.2024. הארכת מועד זו נועדה לתקן את התנהלותה הבלתי הוגנת של הרשות ונותנת למערערים הזדמנות להגיש בקשה חדשה מבלי להתייחס לניסיונות או אירועים קודמים. עוד מדגישה השופטת כי על הרשות לגשת לכל בקשה חדשה כדין ובמינהל תקין, מבלי להתנות אותה בעזיבתו של המערער או באירועי עבר. שני הצדדים אינם נדרשים לשאת בהוצאות משפטיות כלשהן בגין ערעור זה.