בד"מ 31/12

תקציר

על סמך הראיות והטיעונים שהוצגו הן על ידי המתלונן והן על ידי הנאשם, הרשיע בית הדין המשמעתי את עורך הדין של הנאשם במספר סעיפים של התנהגות מקצועית בלתי הולמת. באופן ספציפי, עורך הדין הורשע בהפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוחו, התנהגות בלתי מקצועית, ניגוד עניינים, מעילה בכספי לקוחות ואי דיווח על פיקדונות. בית המשפט מצא כי עורך הדין קיבל ממרשו 20,000 ₪ להפקדה בחשבון נאמנות לצורך הסדר חוב, אך עיקל את הכספים ולא החזיר אותם למרות הזדמנויות רבות לעשות כן. כמו כן, בית המשפט גילה כי עורך הדין ייצג במקביל את הלקוח ואדם נוסף בעניינים סותרים. פעולות אלה נתפסו כפוגעות קשות בשמו הטוב של מקצוע עריכת הדין והפגינו זלזול בוטה בלקוח. טענותיו של עורך הדין על קשיים אישיים וכלכליים לא נחשבו להצדקות תקפות להתנהגותו הפסולה. נוכח חומרת העבירות, ובפרט עברו המשמעתי של עורך הדין וסמיכות הזמנים בין הרשעתו הקודמת לבין העבירות הנוכחיות, הטיל בית המשפט עונשים משמעותיים. העונשים כללו הפעלת מאסר על תנאי קודם של 18 חודשים, הטלת שנתיים נוספות על השעיה בפועל, שלוש שנות מאסר על תנאי, קנס של 2,500 שקל ללשכה ותשלום פיצויים בסך 11 אלף שקל ללקוח. העונש האפקטיבי הכולל הסתכם ב-30 חודשי השעיה. בית המשפט הדגיש כי עונשים אלה היו מוצדקים בשל התנהלותו של עורך הדין והצורך לשמור על כבודו ומהימנותו של מקצוע עריכת הדין. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ופירט את ההשלכות של מעשיו של עורך הדין.