ו"ע 52894-03-17

תקציר

פסק דין זה עוסק בערעור שהגישו שינל ומרינה שטיין על החלטת מנהל מיסוי מקרקעין בתל אביב לדחות את בקשתם לחייב במס שבח על מכירת נכסיהם בהתאם להוראות חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, הקובע תנאים מקלים לחישוב מס שבח במכירת "דירת מגורים". המערערים מכרו את נכסיהם הממוקם בקומת הקרקע של בניין בתל אביב. המערערים טענו כי יש להגדיר את הנכס כ"דירת מגורים" ועל כן יש להיות זכאים להטבות המס על פי החוק. המשיב סירב להגדיר את הנכס ככזה שכן לטענתו, ייעודו המקורי של הנכס על פי היתר הבנייה היה מחסן, חדר חימום ו"מוסך". השופטת ח' קירש סברה כי יש לקבוע את זהות הנכס בהתאם למטרה התכנונית שנקבעה בהיתר הבנייה ולכן לא ניתן להגדיר את הנכס כדירת מגורים. זאת ועוד, קירש לא קיבל את טענות המערערים כי פעלו בתום לב וכי מהתנהלות העירייה משתמע כי השימוש בנכס למגורים הוא חוקי. לפיכך הגיע קירש למסקנה כי יש לדחות את הערעור. חברי ועדת הערר רו"ח לזר ורו"ח פרידמן סברו כי יש לקבל את הערעור שכן המקרה הנוכחי שונה מהותית ממקרים קודמים בהם הוחל הכלל "לא יתוגמל חוטא". הנכס נרכש כדירת מגורים ושימש ככזה במשך עשרות שנים בהסכמת העירייה. לפיכך, החליטה הוועדה ברוב קולות לקבל את הערר ולהגדיר את הנכס הנמכר כדירת מגורים, ובכך זיכתה את המערערים בהטבות המס המבוקשות.