ת"פ 3369-10-24

תקציר

**ניתוח משפטי – פסק דין בעניין ת"פ 3369-10-24 מדינת ישראל נ' עבידאת** **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כבוד השופטת מירי הרט-ריץ), עוסק בהרשעתו של נאשם בעבירה של כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) ו-12(4) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. הרשעתו של הנאשם ניתנה על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בו הצדדים לא הגיעו להסכמות עונשיות. פסק הדין מציג ניתוח מעמיק של עקרונות הענישה במקרים של כניסה לישראל שלא כדין, תוך התייחסות להשפעת המצב הביטחוני על מתחם הענישה, וקובע עונש לנאשם. **עובדות המקרה** הנאשם, תושב חברון, נתפס בשטח מדינת ישראל, על אוטובוס בתל אביב, ביום 1.10.24. על פי כתב האישום, הוא נכנס ושהה בישראל בניגוד לחוק. הנאשם החזיק בעבר היתר עבודה באזור תעשייה ביהודה ושומרון, אשר בוטל טרם תפיסתו. **הדיון המשפטי וקביעת מתחם העונש ההולם** 1. **עקרונות הענישה:** בית המשפט הדגיש את העיקרון המנחה בענישה, לפיו קיים יחס הולם בין חומרת המעשה, מידת האשמה, וסוג ומידת העונש. בקביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתחשב בערכים החברתיים הנפגעים, במידת הפגיעה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות ביצוע העבירה. 2. **הערכים המוגנים שנפגעו:** כניסה לישראל שלא כדין וללא היתר פוגעת בערך החברתי של זכות המדינה לקבוע את זהות הנכנסים לשטחה, ועלולה להגביר את הפוטנציאל לסיכון ביטחוני. בית המשפט ציטט את עניין אלהרוש (רע"פ 3677/13), אשר קבע כי הגם שכניסה לצרכי פרנסה פוגעת פחות בביטחון המדינה, היא עדיין פותחת פתח לזליגת פעילות חבלנית עוינת ומסכנת את ביטחון התושבים. 3. **השפעת המצב הביטחוני:** בית המשפט הדגיש את ההשפעה המשמעותית של המצב הביטחוני על מתחם הענישה. בעניין אלהרוש נקבע כי מתחם העונש ההולם לעבירת שב"ח לצורכי פרנסה ללא עבירות נלוות נע בין מאסר על תנאי לחמישה חודשי מאסר. אולם, בית המשפט קבע כי יש להתחשב במצב הביטחוני המשתנה, וכי מתחם הענישה עשוי להשתנות בהתאם לתנאי הזמן והמקום. * **החמרה לאחר 7.10.23:** לאור מתקפת הטרור ומלחמת "חרבות ברזל", בית המשפט מצא כי הפגיעה בערכים המוגנים משמעותית אף כאשר לא נלוות לעבירת השהייה בישראל שלא כדין עבירות נוספות. זאת, בהתאם להלכת אלנג'אר (רע"פ 7908/23) אשר קבעה כי שיקול הדעת בגזירת העונש נתון לערכאה הדיונית, תוך התחשבות ב"צוק העיתים". * **מדיניות ענישה נוהגת:** בית המשפט בחן את מדיניות הענישה הנוהגת לאחר 7.10.23 בעבירות כניסה וישיבה שלא כדין, כאשר הנאשם נעדר עבר פלילי. מדיניות זו מלמדת על החמרה הדרגתית, ועל מתחם עונש הנע כיום בין חודשיים ל-7 חודשי מאסר בפועל, לצד קנס. בתי המשפט מתחשבים בנסיבות הספציפיות, לרבות ביטול היתר והימצאות הנאשם באזור תל אביב, שלא היה מורשה להיכנס אליו. 4. **התייחסות לפסיקה שהוצגה:** בית המשפט סקר את הפסיקה שהוצגה על ידי שני הצדדים. * **פסיקת המאשימה:** התייחסה להחמרה בענישה לאחר 7.10.23, לביטול ההיתר, ולשהות בתל אביב. הוגשה תע"צ (טע/1) שהצביעה על כך שהיתר העבודה של הנאשם באיו"ש בוטל ביום 10.8.24, וכי נתפס בתל אביב. הועלתה טענה כי גם אם לא ידע על ביטול ההיתר, לא היה אמור לשהות בתל אביב. * **פסיקת ההגנה:** הציגה פסקי דין בהם הסתפקו בתי המשפט בימי מעצר בלבד (ת"פ (י-ם) 10918-10-24, ת"פ (י-ם) 4601-04-24, ת"פ (ת"א) 67012-12-24). בית המשפט דחה טענה זו, בקובעו כי מקרים אלו נבעו מנסיבות מיוחדות שאינן מתיישבות עם מתחם הענישה ההולם שנקבע בשורת פסקי דין של ערכאות דיוניות ומחוזיות, ואף אושרו על ידי בית המשפט העליון. 5. **קביעת מתחם העונש:** לאור כל האמור, בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם בענייננו נע בין חודשיים ל-7 חודשי מאסר בפועל. 6. **הקנס:** תיקון 42 לחוק הכניסה לישראל קבע קנס מינימלי של 10,000 ₪ ותקרה של 40,000 ₪, אך השאיר לבית המשפט שיקול דעת לסטות משיעור זה מטעמים מיוחדים. **גזירת עונשו של הנאשם** 1. **החלטה שלא לסטות מהמתחם:** בית המשפט מצא כי אין נסיבות לסטייה ממתחם הענישה לקולה או לחומרה. 2. **שיקולים לקביעת העונש הספציפי:** * **החמרה:** השהייה בתל אביב, אשר לא היה לו היתר להגיע אליה, מעבר לשהייה ללא היתר כלל (שכן היתרו לאזור תעשייה בוטל). * **לקולה:** הנאשם בן 19, ללא עבר פלילי, הודה בהזדמנות הראשונה ונטל אחריות. נסיבותיו האישיות (פרנסת המשפחה, מספר אחים ואחיות) נלקחו בחשבון. * **מעצר:** שהותו במעצר במשך 7 ימים נתנה לה משקל. 3. **מיקום בתוך המתחם:** בית המשפט החליט למקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם. 4. **הקנס:** בהתחשב בגילו הצעיר והעדר הרשעות קודמות, בית המשפט נקבע עונש קנס מופחת מעט מהקבוע בחוק (7,000 ₪ במקום מינימום 10,000 ₪), תוך התחשבות בנסיבות הכלכליות של הנאשם. **העונש שנגזר** * **מאסר בפועל:** 60 ימים, בניכוי ימי מעצרו. * **מאסר על תנאי:** 3 חודשים, שלא יעבור עבירה לפי חוק הכניסה לישראל. * **קנס:** 7,000 ₪, או 30 ימי מאסר תמורתו, שישולם ב-5 תשלומים שווים החל מ-1.1.26. * **התחייבות כספית:** 4,000 ₪, להימנע במשך שנתיים מביצוע העבירה. **חידושים משפטיים ונקודות מרכזיות** 1. **החמרת הענישה בעקבות המצב הביטחוני:** פסק הדין מדגיש את ההשפעה המצטברת של האירועים הביטחוניים החל מ-7.10.23 על מדיניות הענישה בעבירות של כניסה וישיבה שלא כדין. בית המשפט מאמץ את ההלכה שנקבעה בעניין אלנג'אר, לפיה קיים שיקול דעת רחב לערכאה הדיונית להתחשב ב"צוק העיתים" ולהחמיר את הענישה אף במקרים של עבירות ללא עבירות נלוות. 2. **מתחם עונש מתרחב:** הניתוח של הפסיקה הנוהגת לאחר 7.10.23 מראה כי מתחם הענישה ההולם בעבירות אלו הורחב, ונע כיום בין חודשיים ל-7 חודשי מאסר בפועל, במקום טווח רחב יותר שהיה קיים בעבר. 3. **חשיבות מיקום השהייה:** בית המשפט מייחס משקל משמעותי לעובדה שהנאשם נתפס בתל אביב, אזור שמעולם לא היה לו היתר להימצא בו, גם אם היתר שהיה לו לאזור תעשייה בוטל. הדבר מהווה נסיבה מחמירה המצביעה על חריגה מודעת מהמסגרת המותרת. 4. **קנס מינימלי לעומת נסיבות אישיות:** פסק הדין מדגים את המתח בין החובה להטיל קנס מינימלי משמעותי (בעקבות תיקון 42) לבין שיקול הדעת של בית המשפט להקל בקנס, במקרים בהם לנאשם נסיבות אישיות כלכליות קשות, גיל צעיר והיעדר עבר פלילי. בית המשפט מצא לנכון להפעיל את שיקול הדעת ולהטיל קנס נמוך יותר מהמינימום הקבוע, תוך רישום טעמים מיוחדים. 5. **דחיית פסיקות מקלות:** בית המשפט מבהיר כי פסיקות מקלות, בהן הסתפקו בתי המשפט בימי מעצר בלבד, אינן משקפות את המתחם הנוכחי ואת ההחמרה בענישה, ואינן רלוונטיות למקרה זה, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות וחריגות ביותר. **סיכום** פסק דין זה ממחיש את ההשפעה המכרעת של המצב הביטחוני על מערכת המשפט, ובפרט על ענישה בעבירות הקשורות לכניסה וישיבה בישראל. בית המשפט פועל להגביר את ההרתעה באמצעות החמרת הענישה, תוך איזון עם נסיבותיו האישיות של הנאשם, במקרה זה, צעיר ללא עבר פלילי, אשר נכנס לישראל לצורכי עבודה. החידוש המשמעותי נעוץ בהרחבת מתחם הענישה והתאמתו למציאות הביטחונית הנוכחית.