עמ"נ 17069-03-15

תקציר

בפסק הדין בעניין רכיב המע"מ בהסכמי מכר נכס לפרויקט ספציפי, קבע השמאי המכריע כי המע"מ לא נכלל בשווי הנכס ולא הפחית אותו מעבר לכך. בית המשפט אישר מסקנה זו, ולא מצא עילה להתערב שכן מדובר בקביעה שמאית ברורה. בקשת המשיב מבית המשפט לחייב הכללת מע"מ בשומה נדחתה בשל היעדר ערעור באותה עת, דבר שלא התאפשר כל תיקון עתידי. בית המשפט הסכים עם ועדת הערר כי ככלל אין להפחית את רכיב המע"מ אלא בשוקי העוסקים, ואף שהמשיב לא ערער על כך, היה מקום להורות לשמאי בהתאם לו היה מוגש ערעור. פסק הדין התייחס גם להכללתו האינהרנטית של המע"מ במחירי השוק, והדגיש כי רוכשים פוטנציאליים שוקלים מע"מ בעת הערכת שווי נכס, ולכן יש לכלול את המע"מ בשומות, המשקפות את אופיו המס העקיף. למרות תובנות אלה, ידיו של בית המשפט היו כבולות בשל מחדלים פרוצדורליים, שהביאו לדחיית ערעורו של המערער בעניין מע"מ. בסופו של דבר, טענות המערערת בדבר שיטת החישוב למימושים חלקיים התקבלו, אך הטענות בדבר הפחתת יחידות הדיור ורכיב המע"מ נדחו. משכך, חויב כל צד לשאת בהוצאותיו, ונייר הערך שהופקד היה אמור להיות מוחזר למערערת. פסק הדין נחתם והופץ ללא נוכחות הצדדים.