ת"א 61072-02-22

תקציר

רשות מקרקעי ישראל קיבלה הוראה להאריך חוזה חכירה לתקופה של 99 שנים, החל מיום 1.3.2037, ללא תנאים נוספים. פסק דין זה מתייחס לבקשה לחידוש חכירה שהגישה התובעת, ב.ו.ב. מדף בע"מ, לרשות מקרקעי ישראל באוקטובר 2020. חוזה החכירה המקורי, ממרץ 1938, קבע תקופה של 99 שנים עם אפשרות לחידוש באותם תנאים ל-99 שנים נוספות, בתנאי שתימסר הודעה בכתב מראש לרמ"י. בעוד שבתחילה הסכימה רשות מקרקעי ישראל לחדש את חוזה החכירה, היא ביקשה להוסיף לחוזה שני סעיפים, עליהם סירבה התובעת לחתום. הסעיפים הנוספים לא נחשבו להבהרות אלא לשינויים בהסכם הקיים, שכן הם סתרו את תנאיו המפורשים של החכירה. בית המשפט קבע כי רמ"י, כרשות ציבורית, אינה יכולה לשנות באופן חד צדדי את חוזה השכירות בניגוד לכוונת הצדדים שבאה לידי ביטוי בלשונו הברורה של החוזה. זאת ועוד, ניסיונה של רמ"י להוסיף סעיפים הנוגעים להחלטות מועצת מקרקעי ישראל לא היה ראוי, שכן תחולתן של החלטות אלה לא נדונה בין הצדדים. בפסק הדין הודגש כי שינוי החוזה ללא הסכמת שני הצדדים יהיה בלתי חוקי ועלול לחשוף את התובע לתביעות הפרת חוזה מצד קונים ובנקים, וליצור כאוס משפטי. לפיכך, קבע בית המשפט כי יש לחדש את חוזה החכירה הקיים ללא כל שינוי על מנת לשמור על ודאות ואחידות, מה גם שצדדים שלישיים כבר התקשרו בהסכמים המבוססים על תנאי החכירה המקוריים. לתובע נפסק 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.