רע"א 5079-12-23

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בבקשה אזרחית למתן רשות ערעור על דחיית תביעה. המבקש הגיש במקור תביעה, אך לאחר שנדחתה הגיש תביעה זהה חדשה. השאלה המרכזית הייתה האם המבקש זכאי להחזר אגרות בית המשפט ששולמו בגין התביעה הראשונה, או שמא יש לשלמם שוב בגין התביעה השנייה. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור. אכן, אין הבחנה משפטית בין תביעה שנדחתה או בוטלה, ובכל מקרה, תביעה חדשה תחייב תשלום אגרות. בית המשפט הדגיש כי הסמכות להתנות סיום או מחיקה של תביעה מוגבלת להוראות הקבועות בתקנות הרלוונטיות. כמו כן, שיקול דעתו של בית המשפט במתן פטור מתשלום אגרות או החזר אגרות מוגבל אף הוא בתקנות אלה, ורשימת הפטורים סגורה. מאחר שהמבקש לא יכול היה להצביע על הוראה ספציפית בתקנות שכר הטרחה המזכה אותו בהחזר או בפטור, בקשתו נדחתה. עוד ציין בית המשפט כי המדינה, כמי שגובה את אגרות בית המשפט, היא הגורם המתאים להשיב לבקשות בעניינם. לבסוף, ההחלטה לדחות את בקשת רשות הערעור התקבלה ללא תגובת המשיב, והערבות שהופקדה תוחזר למבקש.