ע"א 255/81

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין הסכם שיפוי וערבות צד ג' בקשר לתשלומי מזונות ילדים. פסק דינו של בית המשפט המחוזי עיכב את ביצוע הסכם השיפוי בין ההורים הגרושים, שכן האם נעדרה יכולת כלכלית להשיב לאב את דמי המזונות שהוא משלם, דבר העלול לפגוע בזכותו של הילד למזונות. בית המשפט העליון אישר קביעה זו, והסכים כי יש לדחות את הביצוע עד לשיפור מצבה הכלכלי של האם. יתר על כן, בית המשפט העליון אף קבע כי הערבות שנתן צד שלישי, המבטיחה את חובת השיפוי של האם, התעכבה באופן דומה, שכן הערב יכול היה לתבוע החזר מהאם ועלול לפגוע בזכותו של הילד למזונות. השופט לוין והשופט אלון היוו את דעת הרוב, והדגישו כי דחיית הערבות העיקרית משמעה דחיית הערבות, ואילו השופט כהן חלק עליה וטען כי יש לאכוף את הערבות באופן מיידי שכן היא אינה פוגעת מטבעה באינטרסים של הילד. החלטת הרוב נועדה להגן על טובתו של הילד הקטין, ולהבטיח כי זכותו למזונות תקבל עדיפות על פני הסכמי ממון בין בני זוג, במיוחד כאשר פרנסתו של הילד עלולה להיות על כף המאזניים. פסק דין זה מחזק את העיקרון לפיו טובת הקטין היא בעלת חשיבות עליונה במקרים כאלה, גם אם הדבר כרוך בהתערבות בהסכמי ממון, לרבות ערבויות של צדדים שלישיים.