LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

עב"ל 38780-08-24

פסק-דין עבודה ארצי

📋
מספר הליך38780-08-24
📂
סוג הליךעב"ל
📅
תאריך10 באפריל 2025
🏛️
בית משפטעבודה ארצי
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםאליהו חסן נ. המוסד לביטוח לאומי
👨‍⚖️
שופטיםדורי ספיבק, סיגל דוידוב-מוטולה, רועי פוליאק

תקציר

עקרונות משפטיים וחידושים בתיק של ערעור אזרחי 38780-08-24 I. הכרה במחלות מקצוע באמצעות קשרים סיבתיים - המקרה מדגיש את העיקרון לפיו ההכרה במחלת מקצוע, כגון אלה הנגרמת כתוצאה משימוש חוזר בכלים רוטטים, תלויה בביסוס קשר סיבתי בין הפעילות התעסוקתית לבין המצב הרפואי. בית המשפט מדגיש כי על הראיות להוכיח קשר מהותי בין חשיפה ממושכת לבין האבחנה הרפואית. - חדשנות: המקרה מבהיר כי גם אם היקף החשיפה המדויק אינו ודאי, אופי ההעסקה לטווח הארוך והשימוש החוזר יכולים להספיק כדי ליזום בירור מומחה, מבלי לדרוש הוכחה מפורטת של שעות השימוש היומיות או התדירות הספציפית. II. תפקידה של חוות דעת רפואית מומחה - בית המשפט קובע בתוקף את חשיבות המומחיות הרפואית במקרים בהם קשרים סיבתיים מורכבים או שנויים במחלוקת, במיוחד כאשר מדובר במחלות מקצוע הקשורות למיקרוטראומה או תנועות חוזרות ונשנות ממושכות. - חדשנות משפטית: ההחלטה מאשרת את הנוהג של מינוי מומחה רפואי על סמך ההיסטוריה התעסוקתית ואופי העבודה, גם אם היקף החשיפה המדויק שנוי במחלוקת. זה מרחיב את ההוגנות הפרוצדורלית על ידי הדגשת ניתוח מומחים על פני מחלוקת עובדתית גרידא. III. נטל ההוכחה וחובת העובד - פסק הדין מצביע על כך שהעובד נושא בנטל להוכיח כי עבודתו הייתה כרוכה בחשיפה משמעותית לגורמי סיכון, אך מכיר בקושי לכמת במדויק חשיפה כזו על פני תקופות ארוכות. - בית הדין מקבל את תביעת העובד לחקירה נוספת על סמך החשיפה התעסוקתית המצטברת, מה שמצביע על גישה ניואנסית לדרישות ראייתיות במקרים של מחלות מקצוע. IV. תקדימים משפטיים ופרשנות הפסיקה - בית המשפט מפנה לפסיקה קודמת, במיוחד למקרים ILO (ארצי) 17235-12-21 ישעיהו ו-ILO (ארצי) 8782-05-21 ארבל, הקובעים כי: - ההוכחה לתרגילי תנועה חוזרים ונשנית אינה דורשת הוכחה מפורשת למשך יומי ספציפי של שימוש בכלי רוטט. - תקופת ההעסקה הכוללת והשימוש החוזר לאורך זמן מספיקים כדי לשקול תביעות על מחלות מקצוע. - זה מחזק את ההבנה השיפוטית המתפתחת שסוגיות בריאות תעסוקתית כרוכות בחשיפה מצטברת, שעשויה להיות קשה לכמת במדויק. V. חדשנות פרוצדורלית: החזרת הטיעון להערכת מומחים - פסק הדין מחדש, בכך שהוא מורה במפורש לבית המשפט המחוזי למנות מומחה רפואי להערכת הקשר הסיבתי על סמך ההיסטוריה התעסוקתית שסופקה, ובכך להסדיר צעד פרוצדורלי ברור להכרה במחלות מקצוע. - הוא מדגיש כי תפקידו של בית המשפט כולל קביעת עובדות לגבי היקף החשיפה ויתרונותיה, שחוות הדעת של המומחה חייבת לסייע בפתרונן. VI. עלות והוגנות פרוצדורלית - התיק מאשר כי המערערת נושאת בהוצאות הערעור של המערערת (5,000 ₪), תוך הדגשת הוגנות דיונית וחלוקת עלויות בתיקים תעסוקתיים אזרחיים. בעיקרו של דבר, מקרה זה מחזק ומבהיר עקרונות משפטיים הנוגעים לסיבתיות, חשיבות הערכה רפואית של מומחה והגישה להוכחת מחלות מקצוע הנגרמות כתוצאה ממיקרוטראומה או חשיפה ממושכת. הוא גם מסמן חדשנות פרוצדורלית על ידי שילוב רשמי של הערכת מומחים בתהליך הליטיגציה לזיהוי מחלות תעסוקתיות.

עב"ל 38780-08-24 אליהו חסן נ. המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי (10.4.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית