ע"א 2252/17

תקציר

המערערת, שהיא בת זוגו הנוכחית של המשיב 5, מר לוי, מערערת על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לדחות את תביעתה להירשם כבעלת זכויות בדירה הממוקמת ברחוב רמז 153 בפרדס חנה-כרכור. הדירה המדוברת הייתה בעבר בבעלותם של מר לוי וגרושתו, המשיבה 6, גב' לוי, טרם גירושיהם בשנת 1990. במסגרת הסכם הגירושין הסכים מר לוי להעביר את זכויותיו בדירה לילדיהם המשותפים, המשיבים 1 עד 4. מספר שנים לאחר מכן חתם מר לוי על הסכם עם המערערת, אשתו הנוכחית, לפיו הוא מעביר לה את זכויותיו ואת זכויותיה של גב' לוי בדירה. עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא כי המערערת טענה הצהרות סותרות בהליכים משפטיים אחרים ולא הצליחה להוכיח את תוקפו של ההסכם משנת 1994. זאת ועוד, מר לוי כבר ויתר על זכויותיו בדירה, ומשכך לא היה לו מה להעביר למערערת בעת חתימת ההסכם. המערער הגיש בקשה לסעד זמני עד להגשת הערעור, אשר נדחה על ידי בית המשפט. השופט קבע כי המערערת לא הוכיחה סיכויי הצלחה גבוהים בערעור, שכן היא מבקשת למעשה לערער על קביעותיו העובדתיות והמהימנות של בית המשפט המחוזי. יתר על כן, מאזן הנוחות לא תמך מאוד במערערת, שכן היא עצמה לא התגוררה בדירה. לפיכך, הבקשה לסעד זמני נדחתה, כלומר פינוי הדירה ומימושה יכולים להתקדם.