תאד"מ 7345-06-20

תקציר

בית המשפט מצא כי אמנם לבית המשפט האזרחי יש סמכות במקרה זה, אך בקשתו של התובע להשבה כספית אינה מוצדקת. התביעה מתייחסת להיטלי פיתוח ששולמו על ידי התובעת לעירייה הנתבעת בגין חריגות בנייה. לצדדים היה הסכם פשרה כלשהו, אך התובע לא הצליח להוכיח כי העירייה פעלה שלא כדין או ללא סמכות. התובע טען כי התשלומים בוצעו תחת מחאה, הייתה אכיפה בררנית, התעשרות כפולה והתנהלות רשלנית מצד העירייה. עם זאת, השופט מצא כי התובע לא הצליח להוכיח אף אחת מהנקודות הללו. באשר לתשלום נשוא המחאה, ציינה השופטת כי אמנם הדבר יכול היה להצדיק תביעה להשבת רכוש, אך התובעת לא תקפה את חוקיות דרישת התשלום ולא הראתה כי הדרישה אינה מאושרת. יתר על כן, התובע לא הצליח לטעון כי העירייה אכפה את החוק באופן סלקטיבי, כי העירייה התעשרה שלא בצדק, או כי קיימת התיישנות על התשלומים. למרות שהשופטת מתחה ביקורת על התנהלות העירייה, בסופו של דבר נדחתה התביעה להשבת היטלי הפיתוח. לשני הצדדים הייתה זכות ערעור.