ת"א 58400-12-14

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה שהגישו רוכשי הדירות בבניין משותף בירושלים נגד היזם שבנה את הבניין ומכר את הדירות, ומנהל היזם - שגם רכש שתי דירות בבניין. התובעים טענו כי הנתבעים השתלטו על חלקים מהרכוש המשותף של הבניין ללא הסכמת הדיירים, לרבות אולם דיירים ובריכת שחייה, והפכו אותם לשימוש פרטי, כאשר ההוצאות השוטפות של שטחים אלה מוטלות על כלל הדיירים. בנוסף, טענו התובעים כי הנתבעים לא שילמו לחברת הניהול את דמי השימוש עבור השטחים שתפסו, וכן שילמו דמי שימוש בחסר עבור דירות שלא נמכרו או הושכרו על ידי הנתבעים. בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי הנתבע מס' 2 השתלט שלא כדין על שטח השייך לרכוש המשותף, והורה לו להסיר את ידו מקומת הביניים. עם זאת, טענותיהם האחרות של התובעים, לרבות אלה הנוגעות לבריכה ותשלום חסר של דמי שימוש, נדחו מחוסר ראיות. השופטת דחתה גם את תביעתם הנגדית של הנתבעים בגין לשון הרע על סמך טענות התובעים בתביעה וכתבה נלווית בעיתון, וקבעה כי אין בה כל הצדקה וניסיון הפחדה. לתובעים נפסקו הוצאות בסך 50,000 ש"ח ו-15,421 ש"ח השבת שכר טרחה משני הנתבעים, שישולמו ביחד ולחוד. הנתבעת מס' 2 חויבה לשלם לתובעים דמי שימוש בסך 18,200 ש"ח. בית המשפט גם הורה על הוצאות לדוגמה של 250,000 ₪ עבור התביעה שכנגד, מה שמביא את סך העלויות ל-300,000 ₪, שישולמו לבא כוח התובעים אשר יחלק את הסכום ללקוחותיו.