רע"א 3254/96

תקציר

פסק הדין הנדון נוגע לשתי בקשות, רע"א 7329/96 ורע"א 3254/96, אשר נדחו שתיהן . רע"א 7329/96 נדחתה בשל חוות הדעת כי המבקשים לא ערערו על החלטה קודמת של בית המשפט מיום 16.1.96 בדבר מסירת פרטים, ולכן לא יכלו לערער על ההחלטה מיום 3.4.96. ההחלטה האחרונה הייתה תוצאה של הראשונה, ולכן לא ניתן היה לערער עליה בנפרד כל עוד ההחלטה הקודמת עומדת בעינה. עם זאת, השופט קדמי חלק על דעה זו וסבר כי זכותם של המבקשים להמתין ולראות אם יוכלו לקיים את הוראות בית המשפט בטרם יחליטו לערער. בעניין רע"א 3254/96 סבור השופט מזא, כי שאילת עד אם הוא מקור המידע העיתונאי פוגעת בזכותו לחיסיון עיתונאי. זכות זו מגנה על זהותו של העד כמקור ואין לפגוע בה ללא בקשתו. עניינה של ההחלטה השיפוטית נשוא הערעור היא מחיקת חלקים מכתב ההגנה של הנתבעים בשל אי מסירת פרטים כנדרש בהחלטה קודמת של בית המשפט. רוב השופטים הסכימו עם החלטה זו. עם זאת, השופט קדמי חלק על כך, וטען כי יש להגביל את הסנקציה בגין אי מסירת פרטים לאי מתן אפשרות לנתבעים להציג פרטים אלה במהלך הדיון, כאמצעי מספיק להגנה על האינטרסים של התובעים. לדברי השופט קדמי, מחיקת ההגנה הייתה תגובה קיצונית מדי. עוד טוען השופט קדמי כי קיים הבדל בין חובה "טכנית" למסור פרטים, שהחייב יכול למלא אך בוחר שלא לקיימה, לבין חובה "מהותית" שאי קיומה נובע מחוסר ידיעה. הראשונה צריכה להביא למחיקת ההגנה, ואילו האחרונה צריכה להיבחן על פי השפעתה על היכולת לנהל את התיק. לסיכום, שתי הבקשות נדחות, אם כי השופט קדמי חולק על חלקו בעניין רע"א 3254/96.