ע"ש 81/92

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על תמחור מסופי מחשב חדשים שמכרה המערערת ללקוחות. החברה המערערת מציעה לבעלי ציוד ישן עסקת טרייד-אין, במסגרתה הם מחזירים את ציודם הישן ומקבלים מחיר מוזל ברכישת מסופים חדשים. המערערת טוענת כי לציוד הישן אין ערך והוא רק טקטיקה שיווקית לעידוד לקוחות לרכוש מסופים חדשים. לטענתם, הפחתת המחיר היא הנחה שאינה קשורה לערך הציוד שהוחזר. עם זאת, המשיבה טוענת כי לציוד הישן יש ערך ויש לראות בו תשלום חלקי עבור המסופים החדשים, דבר המשפיע על המחיר הכולל ועל חישובי המע"מ. בית המשפט מצדד במשיב, וקובע כי לציוד הישן ערך מסוים, גם אם מינימלי, ואינו גימיק שיווקי בלבד. הם מסיקים כי הציוד שהוחזר במסגרת עסקת הטרייד-אין תורם למחיר הכולל של העסקה, יחד עם התשלום הכספי. על פי חוק מע"מ, הדבר הופך את העסקה לזכאית לסעיף 10, הקובע כי מחיר עסקה בתמורה חלקית שאינה כספית הוא המחיר שהיה משולם בתנאים רגילים. מאחר שהמערערת לא מסרה נתוני שווי שוק, מתקבלת הערכת המשיב לגבי שווי הציוד. בית המשפט קובע כי הערעור נדחה, והמערערת אחראית לתשלום הוצאותיו ודמי השכירות של המשיב, בסך 5,000 ₪ + מע"מ בתוספת ריבית.