מ"ת 30685-12-15

תקציר

בעניינם של גד ואנונו ופנחס בן דיין ביקשו הנאשמים לבחון מחדש את החלטתו הקודמת של בית המשפט, שמצאה די ראיות לכאורה להרשעתם. הנאשמים טענו כי הראיות נגדם נאספו במרמה על ידי מודיע משטרתי וכי מעשיהם אינם בלתי חוקיים שכן בקשותיו של המודיע נדחו. עם זאת, השופט קבע כי הראיות שהוצגו, לרבות שיחות מוקלטות ודבריו של פנחס בן דיין, מצביעות על כך שגד ואנונו היה מודע לפעולות הבלתי חוקיות ושלט בהן. עוד קבע השופט כי הטענות בדבר הטעיית המודיע אינן שוללות את היסוד הנפשי של העבירות. יתר על כן, השופט מצא כי סירובו הראשוני של ואנונו לסייע למודיע לא היווה סירוב של ממש, שכן ואנונו תיווך והשתתף לאחר מכן בפעולה הבלתי חוקית. באשר לטענת האפליה בגזר הדין לעומת פרשת "פול גז", טען השופט כי יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתחשב בראיות ובנסיבות האישיות. השופט הדגיש כי הראיות לכאורה נגד גד ואנונו משכנעות וכי לא חל שינוי בהערכת מסוכנותו, ולכן התנאים המגבילים שהוטלו עליו יישארו על כנם. ההחלטה דחתה את בקשתו של גד ואנונו לעיון חוזר בחומר הראיות ואישרה את פסק הדין הקיים. עוד נקבע בפסק הדין כי נסיבותיו החמורות של המקרה מצדיקות את המשך הטלת התנאים המגבילים על ואנונו, עד תום ההליכים המשפטיים.