ע"א 23742-07-22

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על בעלות על נכס הממוקם בשדרות מוריה בחיפה, שבו שכן בעבר קולנוע מוריה. פסק הדין קיבל את טענת העירייה לסילוק הנתבעים, שהם מבקשי השיהוי, מהנכס. המחלוקת העיקרית נסובה סביב השאלה האם קול הכרמל, הנתבע העיקרי, צריך להיחשב לדייר מוגן או לרשות בנכס. הכרעת הדין בוחנת גם את סיכויי הצלחת הערעור ואת מאזן הנוחות. באשר למעמדו של הנכס קבעה השופטת כי גם אם בית המשפט יקבע כי קול הכרמל הוא דייר מוגן, סיכויי הערעור אינם גבוהים. זאת, משום שהנכס עומד ללא שימוש ונטוש מזה שנים רבות, ולעירייה, כבעלים, יש זכות לבטל את ההיתר ולדרוש את סילוק הנתבעים. עוד ציין השופט כי הצלחת הערעור מוטלת בספק גם אם הנתבעים נחשבים לדיירות מוגנת, שכן לעירייה יש עילות פינוי תקפות לפי סעיף 131 לחוק הגנת הדייר, ובפרט אי תשלום דמי שכירות והפרת ההסכם. השופט התייחס בקצרה לטענות נוספות שהעלו הנתבעים, לרבות התיישנות ותיקון בלתי מורשה לכאורה של התביעה, ומצא אותן חסרות שחר. בהתחשב במאזן הנוחות, החליטה השופטת שלא להעניק עיכוב ביצוע, שכן הנכס אינו מנוצל והעיכוב בפינוי גורם נזק לעירייה. עם זאת, השופטת הורתה לעירייה ליידע את כל הצדדים השלישיים שעמם הם עשויים להיפטר מהנכס על הליך הערעור המתמשך ולכלול תנאי השעיה מגן בכל הסכם. בסופו של דבר חויבו המבקשים לשאת בהוצאות העירייה בסך של 2500 ₪.