צ"ה 49343-08-22

תקציר

המדינה ביקשה צו הריסה שיפוטי למבנים שנבנו ללא היתר על קרקע בבעלות המדינה, דבר שפגע בפיתוח הקרקע למגורים על פי תוכנית המתאר. המשיב טען כי המדינה מנועה מלבקש את ההריסה בשל טיפולה הכושל בהסדרי ההתנחלות של המשפחות שפונו מהקרקע, לרבות עיכובים בלתי סבירים במסירת חלקות קבע, וכי אין עניין ציבורי בהריסה. בית המשפט דחה את הטענות המקדמיות וקבע כי העיכובים נגרמו על ידי המשיבים וכי המדינה לא הסכימה לעכב את הפינוי עד לבניית מבני קבע. בית המשפט קבע כי בוצעה עבירה שכן המבנים נבנו ללא היתר וכי קיים אינטרס ציבורי בהריסה, שכן הקרקע נדרשת לפיתוח למגורים. בעוד שהאינטרס האישי של המשיב והנזק הפוטנציאלי מההריסה נשקלו, בית המשפט מצא כי האינטרס הציבורי גובר על גורמים אלה. בקשות ההריסה התקבלו, והמשיב חויב להרוס את המבנים עד ליום 1.8.2023, תוך אזהרה מפני אישומים אפשריים בגין אי ציות. בית המשפט הסמיך את הרשות לאכיפת המקרקעין או את הוועדה המקומית לתכנון ובניה לבצע את הצו אם המשיב לא יעשה כן, והמשיב יכול לבקש דחייה של הצו, שתידון לגופו.