ר"ע 273/86

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין תחולת צווי הריסה מנהליים לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, מתמקד בהרחבת סמכויותיהן של רשויות התכנון לטיפול בפרקטיקות של בנייה בלתי חוקית. סעיף 238א מאפשר הוצאת צווי הריסה מנהליים כדי למנוע הקמת מבנים בלתי מורשים במהירות, שכן הליכים משפטיים נמשכים פעמים רבות זמן רב. הצו המנהלי חייב להיתמך בתצהיר של מהנדס ועדה מקומית המאשר כי המבנה הוקם ללא היתר או חורג ממנו, לא הושלם או הושלם לאחרונה, ואינו מאוכלס או אוכלס רק לאחרונה. אם המבנה הוא מבנה שמעולם לא אוכלס, כגון חומה או גדר, תנאי האכלוס אינו חל. יכולתו של בית המשפט לבטל צו כזה מוגבלת לשתי ערכאות: אם הוכח שהמבנה נבנה כדין או אם ביצוע הצו אינו נחוץ כדי למנוע עובדה מוגמרת. סמכות זו הוקמה כדי למנוע מצבים שבהם הבנייה הבלתי חוקית נותרת ללא מענה עד לסיומה, ומעודדת התערבות בזמן. בית המשפט מאשר כי מניעת עובדה מוגמרת היא חיונית, ובכך תומך בצעדים מנהליים שננקטו בתחילת הבנייה ולא בסיומה. בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא טעם בטיעוניהם נגד מתן הצו המנהלי.