ע"א 7420/11

תקציר

בין שני הצדדים התגלע סכסוך שהוביל לביטול הפעילות ולהחזרת החזקה לסונול. בעקבות זאת הגישו סונול וכנען תביעה נגד המערערים על יתרת החוב מרכישות דלק. המערערים תבעו מנגד סך של כ-12 מיליון ₪. בית משפט קמא קיבל את חשבונם של סונול וכנען כבסיס לפשרה ודחה את תביעתם שכנגד של המערערים, ובכך הביא את המערערים לערער על ההחלטה. שופט ערכאת הערעור סירב להתערב בממצאיו של בית משפט קמא בדבר עובדתם ומהימנותם של עדים. הרקע לסיום החוזה ושאלת הפרת הסכם ההפעלה לא נחשבו רלוונטיים. בית המשפט לא מצא טעם לתמוך בתביעתם שכנגד של המערערים, שכן לא היה בסיס להנחות המומחה כי המערערים ישמרו על יחסיהם עם סונול וכנען לתקופה ממושכת. עם זאת, ערכאת הערעור מצאה מקום להתערב בשני עניינים: חישובי ריבית ועמלות ללקוחות חדשים. בית משפט קמא לא התייחס לסוגיית העניין, והתברר כי טענתם של סונול וכנען חסרה פירוט ובהירות בסוגיה זו. הסכם ההפעלה קבע ריבית חוזית על פיגורים בתשלומים, אך זו לא חלה על הסכם הסוכנות הבלתי כתוב. בית המשפט קבע כי החוב מהסכם ההפעלה צריך לצבור ריבית חוזית עד למועד הגשת התביעה, למעט תקופה בה ניסו המערערים לנהל משא ומתן עם סונול, וסונול התמהמהה בהגשת התביעה. באשר לעמלות ללקוחות חדשים, הפחית בית משפט קמא את הסכום הנתבע על ידי המערערים. ערכאת הערעור קבעה כי יש לראות את התביעה בסכום זה כתביעת קיזוז, ועל כן יש לנכות מהחוב את מלוא הסכום כולל מע"מ וריבית מיום 1.6.02. לסיכום, הערעור התקבל באופן חלקי, ופסק הדין תוקן כך שישקף את השינויים שצוינו ביחס לחישובי הריבית והניכוי בגין עמלות של לקוחות חדשים. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.