ת"מ 124/08

תקציר

המבקשים ביקשו לאשר תובענה ייצוגית נגד מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ, בדרישה להחזיר את סכומי המע"מ שגבו חברות התקשורת מצרכנים שביצעו שיחות לישראל מחו"ל באמצעות כרטיסי חיוג או שיחות גבייה. המבקשים טענו כי המע"מ נגבה שלא כדין, שכן השירות נצרך בחו"ל ולכן היה צריך לחייבו בשיעור אפס לפי סעיף 30(א)(7) לחוק מע"מ. המשיב טען כי השירות ניתן בישראל ולכן המע"מ נגבה כדין בשיעור מלא. בית המשפט קבע כי למבקשים קמה עילת תביעה כנגד המשיב. בית המשפט פירש את סעיף 30(א)(7) לחוק מע"מ כמעניק מס בשיעור אפס על שירות שנצרך בחו"ל, ומצא כי יוזם השיחה, הנמצא בחו"ל, הוא מקבל השירות העיקרי. עוד קבע בית המשפט כי עילת התביעה של המבקשים לא התיישנה ויכולה לשמש בסיס לתביעה ייצוגית. בית המשפט אישר את הבקשה והגדיר את הקבוצה כך שתכלול צרכנים שהשתמשו בשירותי "שיחות מחו"ל" באמצעות שיחות איסוף או כרטיסי חיוג, בתקופה שמיום 20.10.1998 ועד ליום 28.9.2000 - מועד הגשת התביעה המקורית. בית המשפט הורה למשיבה לשלם למבקשים שכר טרחת עורך דין בסך 95,000 ₪ בתוספת מע"מ כשכר טרחה חלקי על חשבון.