בג"צ 2666/20

תקציר

אסיר, המרצה עונש מאסר רביעי וסובל מגידול תוך מוחי, ביקש שחרור מוקדם מהכלא בשל הידרדרות בריאותו. ועדת השחרורים העניקה שחרור זמני לצורך טיפול רפואי, אך על ההחלטה ערערה המדינה ובית המשפט המחוזי ביטל אותה. ערעורו של האסיר לבית המשפט הגבוה לצדק נדחה, שכן בית המשפט הסכים עם ממצאי בית המשפט המחוזי. לאחר מכן הגיש העותר עתירה חדשה לבג"ץ, בה ביקש לבטל את החלטת בג"ץ הקודמת (פסק דינו של השופט נ' סולברג ברע"א 2173/20), בטענה כי היא אינה חוקית וגורמת לעיוות דין. עם זאת, בג"ץ, בעתירה הנוכחית, דחה את הבקשה על הסף, בקובעו כי הוא אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות קודמות של בג"ץ, וכי הטענות שהוצגו הן בעלות אופי ערעורי, שכבר נדונו בשתי ערכאות שיפוטיות. בית המשפט הדגיש כי על העותר לחפש תכנית טיפולית ראויה ולפנות שוב לוועדת השחרורים. לפיכך, העתירה נדחתה, ובית המשפט המליץ לעותר להישמע להנחיות שירות בתי הסוהר לצורך טיפול רפואי נדרש.