ה"פ 501/06

תקציר

פסק הדין של בית המשפט מצדד במשיב, קאלים, במחלוקת על הזכויות בנכס. העותר, אחרק, טען כי הם מכרו את הנכס המדובר לצד אחר, אך קאלים טען כי המכירה לא הייתה אמיתית, אלא הייתה חוזה למראית עין בלבד, שנועד לסייע למוכר להימנע מתשלום חוב כלפיהם. השופט מסכים עם קאלים, ומוצא ראיות רבות לכך שהעסקה לא הייתה אמיתית: מערכת היחסים הקרובה בין העותר לקונה, סמיכות מועד המכירה לפתיחת תיק ההוצאה לפועל, התנאים החריגים של הסכם המכר, האיחור בתשלום והעובדה שהערת האזהרה נרשמה לטובת הקונה על ידי נציג המוכר, כולם מצביעים על כך שמדובר במכירה מלאכותית. זאת ועוד, מנהל העותרת לא היה מודע לפרטי העסקה, והנכס הועמד למכירה מיד לאחר הרכישה כביכול, במחיר גבוה משמעותית. השופט מגיע למסקנה כי העסקה הייתה מראית עין לסיכול עיקול הנכס על ידי קאלים, ועל כן דוחה את התביעה, ומורה לעותרת לשלם את הוצאותיה של קלים.