ת"א 40770-11-13

תקציר

השופט דחה את תביעתה של עורכת דין, התובעת, נגד חמותה, הנתבעת, בגין אי תשלום שכר טרחת משפט. התובעת טענה כי היא והנתבע סיכמו כי התובעת תקבל 25% מכל הכספים שיתקבלו מהירושה של בן זוגה המנוח של הנתבעת בתמורה לייצורה. עם זאת, השופטת מצאה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח כי הסכם כזה נעשה. השופטת ציינה כי לא מן הנמנע שהתובע הסכים תחילה לייצג את הנתבע ללא תמורה, נוכח הקשר המשפחתי הטוב, והחליט לגבות תשלום רק לאחר שהיחסים עלו על שרטון. השופטת הדגישה את אופיין ה"רזה" של ראיות התובעת, שהורכבו מעדותה שלה בלבד, בעוד שגרסתה של הנתבעת נתמכה במספר עדים. יתר על כן, לא היה הסכם כתוב, אשר השופט ראה כבלתי רצוי במצבים כאלה וייחסה את האחריות להיעדרו על התובע. עוד ציינה השופטת כי טענתה של התובעת התערערה בשל הימנעותה מדרישת תשלום עד שנים לאחר שהנתבע קיבל את כספי הירושה. בסופו של דבר דחתה השופטת את התביעה וחייבה את התובע לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 17,000 ₪.