ב"ל 17606-03-21

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה שהגיש תובע שעבד כ-17 שנה כמנהל סידור עבודה בחברת הובלות. התובע טען כי תנאי עבודתו גרמו לפגיעה בצוואר וביקש הכרה בפציעתו כתאונת עבודה או מחלה. השופטת שקלה בכובד ראש את הטיעונים והעדויות שהציגו הצדדים. נקבע כי התובעת עבדה שעות ארוכות, לעיתים 12 שעות ביום, 6 ימים בשבוע, ופיקחה על עבודתם של עשרות נהגי משאיות. עבודתו כללה מענה לכ-200 שיחות טלפון ביום, שרובן דרשו ממנו להטות את צווארו הצידה, כמו גם להעביר שוב ושוב את מבטו בין טלפון למסך שהיה תלוי בגובה רב. המסך הציג נתונים בזמן אמת על מיקום משאיות החברה, והתובע נדרש לבדוק זאת בתדירות גבוהה על מנת לפקח על עבודת הנהגים. השופט מצא את עדותו של התובע בנוגע לאופי עבודתו כנה ואמינה. מאחר שעבודתו של התובע כללה תנועות חוזרות ונשנות רבות של הצוואר, החליטה השופטת כי יש מקום למנות יועץ רפואי מומחה שיקבע האם קיים קשר סיבתי בין ליקוי הצוואר של התובע לבין תנאי עבודתו. השופט הדגיש כי את תיאוריית המיקרוטראומה, החלה על פגיעות בעבודה שאינן מחלות מקצוע או תאונות, יש לפרש בצמצום. המומחה ייתן חוות דעת בעניין זה, בהתבסס על העובדות שהוצגו בפסק הדין. השופטת פירטה את היסטוריית העבודה של התובע, תנאי העבודה שלו ואופי משימותיו, לרבות מספר שיחות הטלפון שבוצעו ומיקום המסך. כמו כן סוכמו התיקים הרפואיים של התובע המפרטים את מצבו. החלטה נפרדת תישלח למומחה, תוך פירוט עובדות אלה והצבת שאלת הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע לבין בעיות צווארו. פסק הדין נחתם בכך שהוא ניתן בהיעדרם של שני הצדדים, ונמסרו פרטיהם של נציגי הציבור והשופט.