ע"א 9413/03

תקציר

פסק הדין נסוב סביב ערעור על הקפאת בנייה, המוביל לתביעת נזיקין מתמשכת, שלטענת המערערת ביססה רשלנות מצד המשיבים. בית המשפט, בראשות השופט א' פרוקצ'יה והמשנה לנשיא א' ריבלין, קבע כי יש לקבל את הערעור, ובעיקר קבע כי תקופת ההתיישנות אינה חוסמת את תביעת המערער בשל אופיו של האירוע הנזיקי המתמשך. השופטת פרוקצ'יה טענה כי יש להתחשב רק בנזקים שאירעו בתוך תקופת ההתיישנות שקדמה להגשת התביעה, ואילו ריבלין הציע כי תקופת ההתיישנות מתחילה עם הפסקת הפגיעה. המקרה מפנה לפסקי דין קודמים, ובראשם פסקי הדין קליינמן ובוכריס, המנחים את ההבנה מתי מתחילות התיישנות סטטוטורית במצבי נזיקין מתמשכים. בעניין קליינמן נקבע כי לגבי נזקים הניתנים לחלוקה הנגרמים מדי יום, החוק חל על נזקים שהתגלו לפני תקופת ההתיישנות. פסק דין בוכריס הדגיש את ההגינות שבהימנעות מהטלת חובה בלתי סבירה על הנפגע לתבוע בגין נזק קל ראשוני. למרות ההכרה בקשיים ביישום חוקים נוקשים בנזיקין שוטפים, פסק הדין הדגיש את החשיבות של היצמדות למסגרות משפטיות מבוססות, אלא אם שינויי חקיקה יכניסו גמישות רבה יותר לחוק ההתיישנות, כפי שנעשה בתחומי שיפוט אחרים כמו אנגליה. חוות הדעת מסתיימת בהעדפת נקודת מבטה של השופטת פרוקצ'יה, המצביעה על הצורך ברפורמה חקיקתית אפשרית. פסק הדין, שניתן ב-22 ביוני 2008, משקף גישה רבת ניואנסים להחלת תקופת ההתיישנות במקרים של פגיעה מתמשכת.