בש"פ 2300/24

תקציר

הערעור ערער על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר אישר ראיות לכאורה נגד המערער, ושקל האם די בראיות אלה, ובראשן כפפה ליד בדנ"א של המערער שנמצא במקום ההצתה ובתקשורת בין הטלפונים של המערער לטלפונים של נאשם אחר, כדי לבסס אשמה מעבר לספק סביר. המערער טען כי הכפפה, חפץ נייד, הייתה פחות אמינה בשל דיווחים סותרים על גילויה ועל דרכים לגיטימיות פוטנציאליות להימצאות DNA שלו. בנוסף, טען המערער כי אחרים השתמשו בטלפון שלו, והטילו ספק בקשר לפשע הנטען בו. עם זאת, בעוד סימני החריכה של הכפפה ועיתוי השיחות מצביעים על ראיות משמעותיות, בית המשפט הכיר בהסברים חלופיים המצדיקים בחינה נוספת בהליך העיקרי. לפיכך, היא קראה לשקול מחדש את ההחלטה לעצור את המערער עד למשפט, תוך הדגשת הצורך לבחון מחדש את הקשיים הראייתיים ואת הפוטנציאל למסקנות חלופיות. ערכאת הערעור החליטה להעביר את התיק לבית המשפט המחוזי להחלטה חדשה בנוגע למעצרו של המערער לפני משפט, וביקשה ממנו להתחשב במורכבות ראייתית זו. ההחלטה הסופית נועדה להבטיח כי בחירתו של בית המשפט המחוזי להמשיך במעצר עד לסיום המשפט תהיה מספקת, בהתחשב באתגרים אלה.