פש"ר 121/05

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשתם של שני בני זוג, להכריז עליהם פושטי רגל. המניע לבקשתם של בני הזוג היה חובות כבדים שנצברו במשך שנים רבות, שחלקם נבעו מחתימת הבעל על ערבות, למרות היותו תלמיד ישיבה ללא אמצעי פירעון נראים לעין. זאת, יחד עם חלוקת הצ'קים על ידי הבעל מחשבונה של אשתו, ואי עמידתם של בני הזוג בתשלומים החודשיים עליהם הורה בית המשפט, מעידים על חוסר תום לב. יתרה מכך, בית המשפט מצא כי החייבים נהגו בחוסר אחריות ובפזרנות, כאשר הבעל נסע לחו"ל 10 פעמים בשנה אחת למרות חובותיו הכבדים ותיקי ההוצאה לפועל הפתוחים נגדו. החייבים גם לא הסבירו את מקורם של חלק מחובותיהם, לרבות סכום משמעותי המגיע לרשויות המס. בית המשפט הדגיש כי הליכי פשיטת רגל נועדו להגן על חייבים ישרים שאיתרע מזלם ואין ביכולתם לשלם את חובותיהם. התנהגותם חסרת האחריות והשיטתית של החייבים בצבירת חובות חדשים, לצד חוסר שקיפות ואי עמידה בהתחייבויותיהם בתקופת כינוס הנכסים, הצדיקו את ביטול צו כינוס הנכסים והביאו לדחיית בקשתם לפשיטת רגל.