ת"א 59069-03-15

תקציר

התובע, דנאן, תבע את הנתבעים, קרובי משפחתו, בגין אי ביצוע חוזה למכירת חלקת אדמה הרשומה על שם הנתבע אחמד. התובע טען כי אחמד ואחיו מוחמד מכרו לו חלק בקרקע. עם זאת, הנתבעים סירבו לרשום את הקרקע על שם התובע וטענו כי למוחמד אין זכויות בקרקע והוא אינו יכול למכור את מה שאינו שלו. השאלה העיקרית הייתה האם למוחמד היו זכויות כלשהן בקרקע בעת חתימת ההסכם. נטל ההוכחה הוטל על התובע. התובע טען כי שני מסמכים מוכיחים כי למוחמד היו זכויות כאלה: מסמך שהוכן על ידי בא כוחם של הנתבעים, שאדי סה, ומסמך נוסף מיום חתימת ההסכם בין התובע למוחמד. בית המשפט בחן את שני המסמכים ומצא כי הם אינם מספקים ראיות לזכויותיו של מוחמד על הקרקע. מסמך הסח לא היה הסכם, פסק בוררות או הסכם גישור, וסאח חרג מהמנדט שלו בהכנתו. יתר על כן, כל הצדדים למסמך, כולל מוחמד ואחמד, התנגדו לו. באשר למסמך השני, התובע לא טען בכתבי הטענות כי הוא מעניק למוחמד זכויות בקרקע, ולא ניתנה לנתבעים הזדמנות להתגונן מפני טענה זו. בנוסף, הנסיבות סביב חתימת המסמך היו מוטלות בספק, והתובע לא זימן עדים שיעידו בנושא, דבר שבית המשפט יכול היה לצפות ממנו לעשות. מאחר שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, קבע בית המשפט כי למוחמד לא היו זכויות במקרקעין והוא לא יכול היה למכור לתובע חלק בה. רשלנות התובע וחוסר תום הלב של מוחמד בעניין הכבידו אף הם על בית המשפט. לפיכך דחה בית המשפט את התביעה והורה לתובע לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך דינו של הנתבע השני, אחמד, עד לסך של 10,000 ₪. יתרת סכום הפיקדון ששילם התובע בתיק תוחזר לו.