רע"פ 3981/11

תקציר

הכרעת הדין נוגעת למבקשים שהורשעו בנהיגה בשכרות, כאשר מבקש 8 מואשם גם באי ציות לשוטר. הסוגיה המרכזית שעמדה לדיון הייתה קבילות הראיות הנוגעות לכיול מכשיר הנשיפה, המכונה "הינשוף". המבקשים הטילו ספק במהימנות תהליך הכיול, וטענו כי התיעוד שצורף לפחיות גז כיול, המעיד על תכולת האלכוהול בהן, הוא עדות שמיעה ולכן אינו קביל ללא אימות ישיר. התביעה התקשתה בתחילה לטעון את טענותיה באופן עקבי, ובסופו של דבר טענה כי התיעוד קביל כרשומה מוסדית, עמדה הנתמכת בחוות דעת ובאישורים לגבי תהליכי הייצור והבדיקה של גז הכיול. הערכאות הנמוכות יותר קבעו בעבר שהמכשיר עצמו אמין, עם אמצעי זהירות ידועים כמו בדיקה כפולה של הכיול באמצעות אימות תקופתי ויומי כדי להבטיח דיוק, תוך שמירה על מרווח ביטחון גבוה בהרבה מדרישות היצרן. חששותיהם של המבקשים מפני טעויות אפשריות בכיול נחשבו זניחים לאור אמצעים אלה והתקנים הבינלאומיים עליהם דבקה יצרנית הגז. משכך, בית המשפט העליון לא מצא עילה להפוך את החלטות בתי המשפט המחוזיים או לאפשר ערעור נוסף, תוך שהוא מדגיש כי יש לייעל כל סוגיה פרוצדורלית בהצגת הראיות באמצעות תצהירים של יצרנים לתיקים עתידיים. השופטים הביעו הסכמה פה אחד, וההחלטה ניתנה ב-5 ביולי 2012.