ת"א 21664-05-19

תקציר

השופט פסק לטובת התובע בתביעת לשון הרע, והורה לנתבעים לשלם פיצויים בסך 80,000 ש"ח, וכן 6,400 ש"ח הוצאות משפט ו-20,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין, שישולמו תוך 30 יום. התובע תבע את הנתבעים בגין הפצת דוא"ל ופרסום ברשתות החברתיות קישורים לכתבה מכפישה אודות עסקיו של התובע, אותה כתבו הנתבעים בכוונה לפגוע בשמו הטוב ובעסקיו. בכתבה, שהופצה לאלפי נמענים, הואשם התובע בין היתר בסיכון שלום הציבור, התחזות וגניבת מוניטין, ללא כל ראיה שתתמוך בטענות אלה. השופטת קיבלה את טענת התובע כי הסעיף מהווה לשון הרע לפי סעיף 1(3) לחוק איסור לשון הרע, המגן על אדם מפני פגיעה בעסקו או במקצועו, וכן לפי סעיף 1(1), המגן מפני השפלה בעיני הציבור. הנתבעים לא חלקו על כך שמדובר בלשון הרע, אך טענו כי פרסומם נופל תחת ההגנות של "אמת בפרסום" ו"תום לב" כמפורט בסעיפים 13, 14 ו-15 לחוק איסור לשון הרע. עם זאת, השופט חלק על כך, וקבע כי הנאשמים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם לאף אחת מההגנה. לגופו של עניין, הם לא הביאו ראיות לכך שהדברים המכפישים היו אמת, או שהם פעלו בתום לב, אלא פעלו מתוך כוונה לפגוע באינטרסים העסקיים של התובע. עוד הבהירה השופטת כי פסק הדין לא הביע כל דעה לגופם של העסקים או שיטות הטיפול של הצדדים וכי הסוגיה היחידה היא חוקיות הפרסום של הנתבעים.