בג"צ 10352/05

תקציר

פסק הדין מתייחס לשלוש עותרות, אם ושתי בנותיה, שעלו לישראל וביקשו להירשם כיהודיות במרשם האוכלוסין, ולהעניק לאם אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות. האם נכנסה לישראל באשרת תייר שתוקפה פג כעבור שנה. לפני פקיעת תוקף האשרה, ביקשה האם אזרחות ישראלית דרך ארגון בשם "נתיב". בקשתה נדחתה על ידי משרד הפנים הישראלי, מה שהוביל את העותרת להגיש עתירה. הבנות הגיעו בעבר לישראל וקיבלו אזרחות מכוח חוק השבות לאחר שהציגו למשרד הפנים מסמכים המאשרים את זהותן היהודית. מאוחר יותר התברר כי מסמכים אלה זויפו, מה שהוביל את המשרד לשנות את פרטי הרישום של הבנות לגבי אזרחותן ודתן. עתירתה של האם כללה גם בקשה לרשום אותה כיהודייה ולקבל אזרחות ישראלית. העותרים טענו כי המסמכים שהגישה האם מהווים הוכחה מספקת לזהותה היהודית ומזכים אותה באזרחות. עם זאת, בית המשפט מצא סתירות רבות בין המסמכים השונים שהוגשו, ואחד מהם אף הוכח כמזויף. לפיכך פסק בית המשפט לטובת משרד הפנים וקבע כי ההחלטה שלא לרשום את האם כיהודייה ולשלול את אזרחותה הישראלית הייתה מוצדקת. כמו כן, בית המשפט קבע כי המשרד פעל כדין בשינוי פרטי הרישום של הבנות, מאחר שהן הגישו מסמכים מזויפים. עוד נקבע בפסק הדין כי הבנות יוכלו להגיש בקשה מחודשת לשינוי פרטי הרישום שלהן אם ירצו בכך, וכי אזרחותה של אחת הבנות, שהייתה נשואה לאזרח ישראלי, לא תישלל. העתירה נדחתה, והעותרים חויבו בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.