ע"א 400/91

תקציר

פסק הדין של בית המשפט העליון מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שהורה לבנק להחזיר 347 אלף שקל בתוספת ריבית והוצאות לחברה בפירוק. עובדות המקרה נוגעות למספר חברות וליחסיהן זו עם זו ועם הבנק. הנושא המרכזי הוא הבעלות על הכספים המועברים בין חשבונות החברות הללו לאחר מינוי מפרק זמני לאחת מהן. בית המשפט העליון קובע כי עסקאות בנכסי חברה, לרבות כספים בחשבונות הבנק שלה, בטלות לאחר שהוגשה בקשת פירוק, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. מאחר ומעמדו של הבנק הוא של נושה רגיל, הוא אינו יכול לעקל כספים שהועברו לחשבון החברה ללא הסכמת בית המשפט. בפסק הדין מודגש כי כספים המועברים לחשבון חברה לאחר בקשת פירוק שייכים לקרן הפירוק. הבנק טען כי ההעברות הן פירעון חובות המגיעים לו, אך בית המשפט אינו מוצא כל ראיה לכך ומדגיש כי נטל ההוכחה מוטל על הבנק. יתר על כן, בית המשפט מבהיר כי חברות הקשורות זו בזו או בעלי שליטה אינם בהכרח ערבים זה להתחייבויותיו של זה. הערעור נדחה, והבנק נדרש לכסות את הוצאות המשיב.