ת"א 42953-11-18

תקציר

זהו סיכום פסק הדין. בית המשפט איחד שתי חקירות תביעות שטרות בהן היו מעורבים התובעת, חברת אשראי וניכיון צ'קים, והנתבעים: חברת שעווה, חברת בנייה, ומנהלה אברהם. התובעת טענה כי וקס ואלמקס הנדסה ניכו שיקים ולא עמדו בפירעון החוב. הצ'קים נמשכו על ידי וקס כדי לשלם לאלמקס עבור עבודות הבנייה. התובע החזיק ב-12 שיקים והגיש אותם לביצוע בשני הליכים נפרדים. וקס ואברהם התנגדו, מה שהוביל לדיון שבו ניתנה לשני הנאשמים רשות להתגונן. התובע טען כי אברהם ערב לפירעון חלק מהשיקים באמצעות חתימתם, אך אברהם הכחיש זאת וטען כי חתימתו זויפה. בית המשפט מצא כי התובע לא הצליח להוכיח שחתימתו של אברהם הייתה אמיתית ודחה את התביעה האישית נגדו, שכן הוא לא היה צד לצ'קים. באשר לתביעה נגד וקס, טענה החברה כי נפל כשל התחשבות מוחלט ביחסיה עם אלמקס, אך בית המשפט מצא כי מדובר בכשל חלקי בלבד, שאינו מהווה הגנה מפני תביעת שטרות. וקס לא הצליחה להוכיח את גובה הכשל החלקי בתמורה. יתר על כן, בית המשפט קיבל את טענת הנתבעים כי הרישומים החשבונאיים של התובעת לא הראו כל חוב של אלמקס או וקס, והתובעת לא סיפקה הסבר מניח את הדעת לכך. בית המשפט מתח ביקורת על התובע על כך שהגיש את השיקים לביצוע בשני תיקים נפרדים, מה שיצר מראית עין של חוב גדול יותר והגדיל שלא לצורך את הוצאותיהם של הנתבעים. התנהלות זו נחשבה לניצול לרעה של ההליך המשפטי. בשל מחדליו החמורים של התובעים, הורה להם בית המשפט לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 42,600 ₪, בתוך שלושים יום מיום המצאת פסק הדין לתובע. פסק הדין יועבר לרשם ההוצאה לפועל לדיון נוסף.