ת"א 4781-11-23

תקציר

בית המשפט החליט לדחות בקשה להצגת ראיות נוספות כדי לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי בעניין נכותו של תובע. המבקש טען כי קביעת המל"ל באשר למצבו האורתופדי של התובע אינה נכונה, וכי סרטוני מעקב אחרונים הראו שיפור במצבו של התובע. עם זאת, השופט קבע כי הסרטונים אינם סותרים במידה מספקת את הערכת המומחים של המל"ל, שהתבססה על בדיקה רפואית מקיפה ורישומי טיפול. השופט הדגיש כי הרשות להציג ראיות סותרות במקרים כאלה שמורה לנסיבות מיוחדות, שלא היו קיימות במקרה זה. בנוסף, ציינה השופטת כי קביעת אחוזי הנכות בגין בעיות אורתופדיות וצלקות הייתה מוצדקת באופן סביר על סמך הראיות הרפואיות הקיימות והטיפול הממושך של התובע לאחר תאונת דרכים מורכבת. השופט הגיע למסקנה כי סרטוני האבטחה אינם מהווים שינוי משמעותי במצבו של התובע המצדיק חריגה מהנוהג המקובל. כמו כן, השופטת המעיטה בחשיבותן של הלקויות המצלקות, בהתחשב במיקומן ובהשפעתן התפקודית המינימלית, במיוחד לאור מקצועו של התובע כעובד סוציאלי. בהיעדר סיבה משכנעת לחרוג מהנורמה, דחה השופט את הבקשה מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים, והותיר את קביעת המל"ל על כנה.