ע"א 433/67

תקציר

פסק הדין עוסק במאבק משמורת על ילד בן עשר שהוריו גרושים וחיים במדינות שונות. האב מתגורר בישראל, והאם עברה לצרפת. השיהוי במתן פסק הדין, כמעט 15 חודשים לאחר סיום הצגת הראיות בבית המשפט המחוזי, הוביל למצב בו השתנו הנסיבות באופן משמעותי. ערכאת הערעור החליטה שלא להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי ובמקום זאת קיבלה דיווח נוסף על מצבו הנוכחי של הקטין. דו"ח זה, יחד עם מקורות במשפט העברי, השפיעו על החלטת ערכאת הערעור. על פי הדיווח, מצבו של הילד היה טוב בבית אביו והיו לו יחסים טובים עם אביו ואשתו החדשה של אביו. הוא גם הצטיין בבית הספר והביע רצון להישאר בישראל. מנגד, לא היה ברור אם ישמח לחיות עם אמו בצרפת. בית המשפט, בהדגישו את חשיבות טובת הילד ורגשותיו, פסק לטובת האב. עוד צוין כי עקירת הילד מסביבתו הנוכחית והעברתו לצרפת תפגע בהתפתחותו. כמו כן, בית המשפט העריך את נכונותו של האב להקל על הקשר של האם עם בנה ועל המעבר הפוטנציאלי שלה לישראל. כמו כן נלקחה בחשבון התנהגותה של האם בעבר, שגרמה לחיכוכים. בסופו של דבר התקבל הערעור, והקטין הועבר למשמורת אביו, כאשר לאם זכויות ביקור. בית המשפט נמנע מלפסוק הוצאות למי מהצדדים.