דב"ע נו/91 - 3

תקציר

הערעורים נובעים מסכסוך בין עובדת, גב' פילוסוף, לבין מעסיקה לשעבר, ב. שור ושות' מהנדסים ויועצים, בנוגע לפיצויי פיטורים לאחר שגב' פילוסוף עזבה את עבודתה עקב רילוקיישן. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קיבל חלקית את טענתה של גב' פילוסוף, מה שגרם לשני הצדדים לערער על ההחלטה. נקודות המחלוקת העיקריות היו תוקפה של שיטת שעות העבודה הגמישות וחישוב פיצויי הפיטורים. בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור העובד לפסול את שיטת השעות הגמישות, המאפשרת למעסיקים לנכות שעות עבודה מפיצויי פיטורים. בית הדין אישר את זכותו של המעסיק לקזז את שעות העבודה הגמישות בתום יחסי עובד-מעביד, ולא מצא ראיות להפרת חוקי העבודה. באשר לחישוב פיצויי הפיטורים, קבע בית הדין כי אין להפחית את תקופת עבודתה של העובדת בת 47 חודשים בימי היעדרותה, וכי יש לבסס את פיצויי הפיטורים על שכרה הממוצע של העובדת ב-12 החודשים האחרונים, ולא על השכר החודשי האחרון או על המקדמות שקיבלה. כמו כן, בית הדין דחה את טענת המעסיק להפחתת פיצויי פיטורים בשל התנהגות בלתי הולמת של העובד. גב' פילוסוף הייתה זכאית לפיצויי פיטורים מלאים, עם הפרשי ריבית והצמדה, והמעסיק חויב בתשלום הוצאות משפט. אם הסכום לא ישולם תוך 15 יום, הוא יגרור פיצוי מהלנה. ההחלטה שמה דגש על שמירה על הסדרי עבודה גמישים ופרשנות חוקי העבודה בהתאם לתכליתם המגוננת, תוך הבטחת תגמול הוגן לעובדים.