ת"א 26011-08-16

תקציר

למחלוקת, שנסובה סביב חוזה לתוכנית בניה, יש היבטים חוזיים ומנהליים כאחד, מה שהופך את סיווג התביעה למאתגר. בעוד המשיבים מבקשים להדגיש את ההיבטים המנהליים לדיון בתיק בבית המשפט לעניינים מנהליים, המבקש מדגיש את היסודות החוזיים. השופט, לאחר שבחן היטב את טענות הצדדים, קובע כי אופיו הדומיננטי של הסכסוך הוא אזרחי. ההתחייבות המרכזית בחוזה, הסובבת סביב תמיכת המועצה בתוכנית הבנייה, עומדת בלב המחלוקת. למרות שהסעד המבוקש כולל היבט מינהלי, הוא קשור באופן מהותי לאכיפת החוזה ואינו עומד בפני עצמו. עוד מציינת השופטת כי המחלוקת האמיתית אינה על פרטי החוזה אלא על החלטת המועצה לחזור בה מתמיכתה בתוכנית, המהווה הפרה. יתר על כן, אופיו החוזי של הסכסוך גובר גם אם יידונו אלמנטים של המשפט המינהלי כדי לבחון האם ניתן לשחרר את המועצה מהתחייבויותיה. השופט מפנה לפסקי דין קודמים המחזקים את אופיו האזרחי של הסכסוך ומגיע למסקנה כי סמכות השיפוט נתונה לבית המשפט האזרחי. לפיכך, הבקשה לסעד ביניים, בצירוף התביעה העיקרית, תידון בבית המשפט המחוזי. הוצאות ייחשבו בעת מתן פסק הדין בתיק העיקרי.