ת"א 26618-11-19

תקציר

התביעה נדחית בשל חוסר ספציפיות בכתב התביעה של התובע לגבי המילים והתאריכים המדויקים של הפרסומים המכפישים לכאורה. בנוסף, הפרסומים כמתואר אינם מהווים לשון הרע, שכן מדובר באמירות מתונות ומאוזנות שנאמרו במהלך ישיבות שדנו בתפקוד עבודתו של התובע ובאי סדרים כספיים. על הנתבעים, כחברי הוועד המנהל של העמותה, הוטלה חובה חוקית ומוסרית להביע את דעתם בנושאים אלה. ביקורתם על התנהלות התובע ואי סדרים כספיים, לרבות האמירה כי הנתבע ידאג לפיטוריו של התובע, נופלת לגדר הדיבור המוגן בנסיבות העניין. יתר על כן, הפרסומים לא היו בלתי סבירים או מופרזים ולכן נהנים מחזקת תום הלב. הודאת התובע בטעות בהעברת כספים ללא אישור מתאים תומכת אף היא בעמדת הנתבעים. משכך, עומדת לנתבעים הגנה תקפה לפי סעיף 15(2) ו-(4) לחוק איסור לשון הרע. התובע חויב לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורכי הדין של הנתבעים, בסך של 26,000 ₪, בתוך 45 יום מיום המצאת פסק הדין. על פסק דין זה ניתן לערער תוך 60 יום.