ת"פ 63825-12-22

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים, בהתבסס על המידע שנמסר בלבד: **ניתוח משפטי של גזר הדין בעניין מדינת ישראל נ' אטיאס ואח' (ת"פ 63825-12-22)** **מבוא** פסק הדין ניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט ציון סהראי) במסגרת ת"פ 63825-12-22, מדינת ישראל נ' אטיאס ואח'. הדיון התמקד בנאשם 2 (להלן: "הנאשם") ובגזר דינו, לאחר הסדר טיעון עם המאשימה. הנאשם הורשע ב-52 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כדין, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיפים 117(ב)(5) ו-117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. סכום המס שנגרע מקופת המדינה, טרם התיקון במסגרת הסדר הטיעון, עמד על כ-11.5 מיליון ₪, ועל פי כתב האישום המתוקן, כ-8.6 מיליון ₪. **עיקרי הדין והסדר הטיעון** 1. **הסדר הטיעון:** הצדדים הגיעו להסדר טיעון שכלל מספר מרכיבים: * **תיקון כתב אישום:** סכום המס שנגרע הופחת ב-25%. * **הגדרת תפקיד הנאשם:** הוסכם כי חלקו של הנאשם בניהול נאשמת 3 (חברה שבבעלותו) התמצה בפריטת צ'קים, התנהלות מול מנהלי חשבונות והיותו מורשה חתימה. * **חופש טיעונים לעונש:** הצדדים היו חופשיים בטיעוניהם לעונש. 2. **כתב האישום המתוקן:** * הנאשם היה בעל מניות ומנהל בנאשמת 3. * פעילות נאשמת 3 הייתה באספקת דלקים. * בתקופה מאי-נובמבר 2017, נעשה שימוש ב-52 חשבוניות כוזבות בסך כ-59 מיליון ₪, שסכום המע"מ הנגזר מהן עמד על כ-8.6 מיליון ₪. בפועל, לא בוצעו עסקאות בין החברות שעל חשבוניותיהן הופיע השם לבין נאשמת 3. * לצורך ייצור מראית עין של תשלום, הונפקו שיקים לפקודת החברות שבחשבוניות, אשר נוכו על ידי הנאשמים אצל נותני שירותי מטבע והכסף חזר אליהם. * הנאשם, פעל בהנחיית נאשם 1, חתם על השיקים כמורשה חתימה, בידיעה מלאה כי לא בוצעו עסקאות. * חלקו של הנאשם הוגדר כאמור: פריטת צ'קים, התנהלות מול מנהל חשבונות, ומורשה חתימה. * המעשים בוצעו במטרה להתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות. **עמדות הצדדים והדיון המשפטי** 1. **עמדת המאשימה:** * המאשימה עתרה לעונש של 30 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית (קנס של 5-10% מסכום המס שנגרע). * נטען כי הנאשם פגע בערכים המוגנים (קופה ציבורית), וסכום המס שנגרע משמעותי. * הטענה כי הנאשם פעל בהנחיית אחר וכי חלקו מוגבל (פריטת צ'קים, מורשה חתימה) נדחתה. נטען כי הנאשם כתב ופרט את הצ'קים, מה שמעיד על מודעות ומעורבות מלאה. * הודגשו שיקולי הרתעה והלימה, ונקבע כי מתחם הענישה תחתיתו מאסר בפועל. * המאשימה עתרה למתחם ענישה של 28-50 חודשי מאסר בפועל. * הודגש כי הנאשם לא הסיר את המחדל, ולכן יש לתת לכך משקל. * התנגדות להמלצת שירות המבחן לעבודות שירות, בשל אופיין החריג של עבירות המס. 2. **עמדת הנאשם:** * הנאשם טען כי מידת האשם שלו מוגבלת, בהתחשב בניסוח כתב האישום המתוקן והגדרת תפקידו. * העתירה למתחם ענישה מתון יותר: 12-30 חודשי מאסר בפועל. * הצדקה לחריגה ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום, תוך הפניה לתסקירי שירות המבחן, מצבו המשפחתי (ילדים בעלי צרכים מיוחדים), חובותיו, והליכי טיפול שעבר. * הדגשה כי אין לו הרשעות קודמות, נטל אחריות והודה במעשיו. * הבקשה למשמורת בלעדית על בנו והחשש מכליאה בשל אי תשלום קנס. 3. **תסקירי שירות המבחן:** * הוגשו שני תסקירי שירות מבחן. * הנאשם (בן 45) נעדר הרשעות קודמות, נטל אחריות, חווה התפרקות משפחתית. * החל הליך טיפולי, הפיק ממנו תועלת, ופחת החשש להישנות עבירות. * **המלצה:** לא להטיל מאסר בפועל, אלא מאסר לריצוי בעבודות שירות, לצד צו מבחן לשנה. * המלצה זו התבססה על כך שמאסר בפועל עלול להיות גורם מכשיל להמשך תהליך השיקום והשפעתו על מצבו הכלכלי. **קביעת מתחם העונש ההולם** 1. **עקרונות משפטיים:** בית המשפט קבע את מתחם העונש ההולם בהתבסס על עקרונות של יחס הולם בין חומרת המעשה לאשם הנאשם (סעיף 40ב לחוק העונשין), מידת הפגיעה בערכים המוגנים, נסיבות העבירה ומדיניות הענישה הנוהגת (סעיף 40ג לחוק העונשין). 2. **היקף העבירות וסכום המס:** * 52 עבירות. * שימוש ב-52 חשבוניות פיקטיביות בסך מצטבר של 59.5 מיליון ₪, שסכום המס הנגזר מהן הוא 8.6 מיליון ₪. * ביצוע צ'קים וניכויוים לצורך קבלת הכסף חזרה. 3. **מידת האשם של הנאשם:** * בית המשפט דחה את הטענה כי חלקו של הנאשם מזערי או שולי. * התייחסות לפסיקת בית המשפט המחוזי (עפ"ג 1680-03-23 רשות המסים נ' סוחינין ואח') לגבי טענת "איש קש", שנקבע כי אינה טענה טובה. * הכרה בכך שתיקון כתב האישום מצביע על כך שחלקו של נאשם 2 נמוך מזה של נאשם 1, אך לא על חלק מזערי או אשם מינימלי. * הדגשה כי הנאשם בגיר, אחראי למעשיו, והבין את משמעותם, כפי שמעידה פעולת ניכוי ונטילת הצ'קים. 4. **הערכים המוגנים:** הפגיעה בקופה הציבורית, ביכולת המדינה לספק שירותים (חינוך, רפואה, ביטחון), והכבדת נטל המס על כלל האזרחים. סכום המס שנגרע (8.6 מיליון ₪) נחשב משמעותי ביותר. 5. **מדיניות הענישה:** * התייחסות לפסיקות קודמות בנוגע לעבירות מס דומות, כאשר סכומי המס נעו בין 3.5 ל-15 מיליון ₪, ומתחמי הענישה שנפסקו נעו בין 24 ל-65 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. * **פסקי דין רלוונטיים שנסקרו:** * **רע"פ 7487/18 (איוס אטיאס):** סכום מס 8.7 מיליון ₪, מתחם 4-6 שנות מאסר, נגזר 50 חודשים (הופחת ל-42 בערעור עקב חלוף זמן). * **רע"פ 1717/14 (ליזרוביץ):** סכום מס 4.5 מיליון ₪, מתחם 18-36 חודשים, נגזר 18 חודשים (הוחמר ל-30 בערעור). המתחם הוחמר ל-30-48 חודשים. * **רע"פ 3761/20 (עוקב):** סכום מס 4 מיליון ₪, מתחם 36-60 חודשים, נגזר 15 חודשים (לאחר הסרת מחדל). * **עפ"ג (מחוזי י-ם) 21791-08-17 (מואמנה):** סכום מס 3.5 מיליון ₪, מתחם 24-54 חודשים, נגזר 3 שנים. * **עפ"ג (מחוזי מרכז) 44979-09-13 (עווידה):** סכום מס 4.8 מיליון ₪, מתחם 36-54 חודשים, נגזר 32 חודשים (הוחמר ל-42). * **עפ"ג 41917-12-24 (זמירו):** סכום מס 8 מיליון ₪, נגזר 36 חודשים (הוחמר ל-42). * **ע"פ 52629-02-13 (לאור חשמל):** סכום מס 3.8 מיליון ₪, מתחם 24-48 חודשים, נגזר 36 חודשים. * **עפ"ג (מחוזי ת"א) 56182-08-23 (אלשמאלי):** סכום מס 15 מיליון ₪, מתחם 28-65 חודשים, נגזר 36 חודשים (הוחמר ל-46). * **ע"פ 64777-06-18 (גרדאת):** סכום מס 3.6 מיליון ₪, מתחם 24-54 חודשים, נגזר 30 חודשים. 6. **קביעת המתחם:** לנוכח האמור, אימץ בית המשפט את מתחם הענישה שהציגה המאשימה, וקבע מתחם ענישה הולם בטווח שבין 28-50 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר מותנה וקנס בטווח שבין 80,000 ל-500,000 ₪ (בהתחשב במצבו הכלכלי). **גזירת עונשו של הנאשם** 1. **שיקולי שיקום מול גמול והרתעה:** * הנאשם ביקש לחרוג ממתחם הענישה משיקולי שיקום, בהתבסס על התסקירים, היותו אב לילדים עם צרכים מיוחדים, חובותיו, והליך טיפולי שעבר. * בית המשפט הכיר בהשפעת המאסר על הנאשם ומשפחתו, ובהמלצת שירות המבחן לעבודות שירות. * עם זאת, הודגש כי בעבירות מס מסוג זה, יש להעדיף שיקולי גמול והרתעה על פני נסיבות אישיות (בהתאם לפסיקות כגון רע"פ 512/04 אבו עובייד ורע"פ 5877/22 אלקיס). * נקבע כי בעוד שהמלצת שירות המבחן היא שיקול חשוב, אין היא מכרעת. * הובהר כי חזרה למוטב או מאמצים לחזור למוטב שונים משיקולי שיקום המצדיקים סטייה ממתחם הענישה. בית המשפט התרשם כי במקרה זה מדובר בעיקר במאמצים לחזור למוטב, ולא בשיקולי שיקום מהותיים המצדיקים חריגה. 2. **העדר הסרת מחדל:** הודגש כי הנאשם לא הסיר את המחדל, מה שמצדיק הטלת עונש כבד יותר. 3. **התמודדות עם טענות ההגנה:** * בית המשפט נתן דעתו לנסיבות האישיות של הנאשם (אב לילדים עם צרכים מיוחדים), נטילת האחריות, והתהליך הטיפולי. * עם זאת, הדגש על חומרת עבירות המס, הפגיעה בקופה הציבורית, והצורך בהרתעה וגמול, כמצוות פסיקת בית המשפט העליון (רע"פ 2638/13 עובדיה). * הסכום שנגרע (8.6 מיליון ₪) הושווה לכ-600 משכורות ממוצעות. 4. **מיקום העונש בתוך המתחם:** * חרף העובדה שהנאשם לא הסיר את המחדל, בית המשפט בחר למקם את עונשו **בתחתית המתחם** שנקבע (28 חודשי מאסר בפועל), לאור נסיבותיו האישיות, היותו אב לילדים עם צרכים מיוחדים, והמלצת שירות המבחן. 5. **העונשים שהוטלו:** * **מאסר בפועל:** 28 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצר). * **מאסר על תנאי:** 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. * **קנס:** 80,000 ₪ (או 4 חודשי מאסר תמורתו), לתשלום ב-20 תשלומים חודשיים. **עקרונות משפטיים וחידושים (על בסיס הנתונים)** 1. **הגדרת "איש קש" והחלת אחריות:** פסק הדין מבליט את הקושי של נאשם לטעון כי שימש רק כ"איש קש" או "בובה" המופעל על ידי אחרים, במיוחד כאשר קיימות ראיות למעורבות פעילה (כגון חתימה על צ'קים, ניכויים). הוא מחזק את העיקרון כי גם מי שפועל בהנחיה עשוי לשאת באחריות פלילית משמעותית. 2. **איזון בין שיקולי שיקום לשיקולי הרתעה וגמול:** בית המשפט מציג דילמה מרכזית בענישת עבירות מס: כיצד לאזן בין הצורך המובהק להרתיע ולהעניש בחומרה בעבירות אלו, לבין שיקולי שיקום אישיים, משפחתיים וחברתיים של הנאשם. הפסיקה המובאת מצביעה על כך שבעבירות מס חמורות, בדרך כלל יגברו שיקולי ההרתעה והגמול. 3. **חריגה ממתחם העונש והבחנה בין "חריגה" ל"מיקום בתוך המתחם":** בית המשפט מדגיש את ההבחנה בין חריגה ממתחם העונש ההולם (המצריכה הצדקה חריגה, למשל שיקומיים ממשיים) לבין מיקום עונשו של הנאשם בתוך המתחם שנקבע. במקרה זה, למרות שהצדדים ביקשו מיקום בתחתית המתחם (אשר עשוי להיות מושפע משיקולי שיקום), בית המשפט נמנע מ"חריגה" ממנו. 4. **השלכות הסדר הטיעון על מתחם העונש:** הסדר הטיעון, שכלל תיקון של סכום המס והגדרת תפקיד הנאשם, השפיע באופן ברור על קביעת מתחם הענישה. בית המשפט הכיר בכך שהמתחם שנקבע לאחר התיקון נובע מהשינויים שהושגו במסגרת ההסדר, והוא מבטא הערכה נמוכה יותר של מידת האשם והפגיעה ביחס לכתב האישום המקורי. 5. **משקל הסרת המחדל:** פסק הדין מזכיר כי אי הסרת מחדל היא שיקול שיכול להצדיק הטלת עונש כבד יותר. 6. **השפעת נסיבות אישיות:** בית המשפט הכיר בחשיבות נסיבותיו האישיות של הנאשם (ילדים עם צרכים מיוחדים, הליך טיפולי), אך קבע שבעבירות חמורות מסוג זה, הן אינן מספיקות כדי להוביל לחריגה מהמתחם, אלא רק להשפיע על מיקום העונש בתוך המתחם. **סיכום** פסק הדין מדגים את מורכבות גזירת הדין בעבירות מס מורכבות, תוך איזון בין הצורך בהגנה על הקופה הציבורית ובהרתעת עבריינים, לבין התחשבות בנסיבות אישיות של הנאשם. בית המשפט קבע מתחם ענישה הולם בהתבסס על חומרת העבירות, היקף הנזק הכלכלי, ומדיניות ענישה נוהגת, ובהתחשב בתיקון כתב האישום במסגרת הסדר טיעון. בסופו של דבר, בית המשפט מיקם את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם שנקבע, תוך מתן משקל לנסיבותיו האישיות, אך תוך דחיית הטענה לחריגה מהמתחם משיקולי שיקום בלבד.