ע"פ 8938/04

תקציר

הערעור מתייחס למקרה בו הואשם המשיב בשני סעיפים של הלנת דרכונים של שני עובדים זרים בניגוד לסעיף 376א לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בית משפט השלום בירושלים זיכה את המשיב משני האישומים. המערער, שאינו שבע רצון מפסק הדין, מבקש להרשיע את המשיב באחת משתי העבירות. האישום הראשון מתייחס להעלמת דרכונו לכאורה של המשיב השייך לעובד זר בשם ג'ורג' גינש, אותו שכר המשיב והביא מהודו לעבודה בבתי ההארחה שלו. התקופה השנייה של הניכוי הנטען התרחשה לאחר שגינש עזב את עבודתו של המשיב ועבר לעפולה. הצדדים חלקו על העובדות. בית משפט קמא זיכה את המשיב, ומצא כי בתקופה הראשונה החזיק המשיב בדרכון בהסכמתו של גינש והחזיר לו אותו כבקשתו. בתקופה השנייה קיבל בית המשפט את הגנת ההצדקה של המשיב, בקובעו כי המשיב פעל בסבירות ובהתאם להנחיות משרד הפנים והמשטרה. ערכאת הערעור הסכימה עם קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, ולא מצאה עילה להתערב בהן. עם זאת, היא חלקה על המסקנות המשפטיות שהסיק בית משפט קמא. בתקופה הראשונה קבע ערכאת הערעור כי המשיב החזיק בדרכונו של גינש ללא הסכמתו והורה על הרשעה בעבירה. באשר לתקופה השנייה, קבע בית המשפט כי מעשיו של המשיב לא היו מוצדקים וכי הוא עיכב את הדרכון שלא כדין לאורך כל תקופה זו. נמצא כי הסכמת המשיב להחזרת הדרכון הייתה טקטית ולא אמיתית, וכי הגנת הצידוק לא חלה משום שהמשיב לא היה מחויב או מוסמך לעכב את הדרכון. ערכאת הערעור הרשיעה את המשיב בעבירה של החזקת דרכון לפי סעיף 376א והחזירה את התיק לבית משפט קמא לצורך מתן גזר הדין.