רע"פ 9252/05
החלטה עליון
תקציר
בקשה לערעור הוגשה נגד המבקש, שהורשע בגרימת מוות ברשלנות בזמן נהיגה. הערכאות הנמוכות יותר הרשיעו אותו והטילו עליו עונש של שבעה חודשי מאסר, שלוש שנות מאסר על תנאי ועונשים נוספים כמו קנס ופסילה מלהחזיק רישיון נהיגה. המבקש טען, כי שגה בפסק הדין בכך שלא מצא אותו אשם, שכן האט וצפר לקורבנות, וכי העונש חמור מדי. עוד טען כי פסק הדין יוצר חובה חסרת תקדים לנהגים להאט או אפילו לעצור בכבישים בינעירוניים כאשר הם מבחינים בהולכי רגל. המשיב תמך בהחלטה הקודמת. שופט בית המשפט העליון דחה את ערעורו של המבקש, והדגיש כי המקרה אינו מעורר שאלות עקרוניות או ציבוריות המצדיקות דיון נוסף. השופט הסכים עם ממצאי הערכאות הקודמות ואישר את ההרשעה וגזר הדין, תוך ציון חובת הזהירות היתרה של המבקש בנסיבות אלה. בקשת רשות הערעור נדחתה, ופסק הדין הקודם בעניין עיכוב ביצוע גזר הדין בוטל, וחייב את המבקש להפקיד את רישיון הנהיגה שלו במועד הנקוב.
חקיקה מקושרת
רע"פ 9252/05 חוסאם אגבאריה נ' מדינת ישראל, עליון (17.1.2006)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.