ע"א 898/08

תקציר

החלטת בית המשפט היא לקיים את ממצאי בית משפט השלום. ראשית, בשאלה מי זכאי לתבוע פיצויים, בית המשפט מאשר כי תביעת התלויים הוגשה על ידי הזכאים. באשר לאחריותו של ארנסון כלפי המנוח, בית המשפט מאשר את קביעת בית משפט השלום כי קיימות ראיות מספיקות לביסוס אחריותו של ארנסון לתאונה שגרמה למותו של המנוח, וכי המנוח אינו אשם ברשלנות תורמת. לכן, ארנסון הוא האחראי הבלעדי לתאונה. לאחר מכן, דן בית המשפט בזהות המעסיק וקובע כי א.ז. שירותי כוח אדם בע"מ הינה מעסיקתו של המנוח, למרות השמות השונים המוזכרים במסמכים. כמו כן נדונה אחריות המעביד לתאונה. בית המשפט מוצא כי רשלנות המעביד הוכחה וכי התאונה לא הייתה בלתי צפויה או בלתי נמנעת, ולכן מטיל על המעביד אחריות לעוולה כלפי המנוח יחד עם ארנסון. בשאלת גובה הנזק קובע בית המשפט כי המל"ל הצליח להוכיח, באמצעות הראיות שהוגשו, את גובה הנזק המזכה אותו בתביעת ההחזר, ולפיכך מתקבלת הטענה בדבר גובה ההחזר שהמל"ל זכאי לקבל מארנסון ומהמעסיק. לאחר מכן נדונים היחסים בין ארנסון למעסיק ותביעת השיפוי שארנסון ביקש להגיש נגד המעביד. למרות שבית המשפט מאשר את התוצאה אליה הגיע בית משפט השלום לפיה יש לדחות את התביעה על יסוד סעיף 331 לחוק הביטוח הלאומי, הוא קובע כי לא הייתה סיבה שלא לקבל את מסמך נ/1 כמוצג, וכי יש לבחון את תוכן החוזה בין ארנסון למעסיק לצד הוראת ההגנה שבחוק. עם זאת, בית המשפט מוצא כי תניית השיפוי בחוזה, אם תיושם, לא תקנה זכות שיפוי במקרה זה. לפיכך, הודעת הצד השלישי נדחית, ותביעתו של ארנסון לשיפוי מהמעסיק נדחית. לבסוף, התוצאה המוצעת היא שהערעור נדחה, וארנסון חויב לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין למשיבים.