ע"פ 2280-03-16

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לערעור על הרשעה במכירת משקה משכר לקטין, בניגוד לסעיף 193א לחוק העונשין. המערער היה בעל עסק למכירת משקאות אלכוהוליים והואשם במכירת בקבוק ויסקי לקטין יליד שנת 1996. המערער הכחיש את המיוחס לו והתגונן בטענה שלא מכר את המשקה לקטינה. במהלך המשפט התברר כי בכתב האישום נפלה טעות, המייחסת למערער עבירה על סעיף 193א(ב) לחוק העונשין, האוסר על מכירת משקאות חריפים לשתייה במקום, ולא על סעיף 193א(א1) האוסר על מכירת משקאות חריפים לקטין. המשיב ביקש לתקן את כתב האישום, אך המערער התנגד. בית המשפט התיר למשיב להגיש טיעונים בכתב והורה למערער להשיב בעל פה. המערער סירב וטען כי לבית המשפט אין סמכות לאפשר זאת. בית המשפט הרשיע את המערער בעבירה המתוארת בכתב האישום, וציין כי למערער ניתנה הזדמנות להתגונן וכי ההרשעה התבססה על העובדות שהוצגו בכתב האישום. נקבע כי לבית המשפט נתונה סמכות להתיר טענות בכתב וכי זכותו של המערער להתגונן לא נפגעה. באשר לגזר הדין קבעו השופטים כי החלטתו של בית משפט קמא היא מתונה ואינה יכולה להיחשב חמורה דיה כדי להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. לפיכך, הערעור נדחה.