ע"פ 683/21

תקציר

בסיכומו של דבר, ביקש המערער לפסול את המשיב, בטענה להטיה אפשרית בשל מעורבותו של המשיב בשני דיונים קודמים הנוגעים למעצרו של המערער. המערער טען כי דיונים אלה חשפו את המשיב לעובדות התיק ולראיותיו, דבר שיש בו כדי להשפיע על היעדר משוא פנים בהליך העיקרי. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה והדגיש כי השתתפות בהליכי מעצר אינה מצדיקה אוטומטית פסילה מהתיק העיקרי, אלא אם קיים חשש ממשי להטייה. המשיב טען לחוסר זיכרון לגבי פרטי המקרה או חשיפה לראיות מעבר לתמלילי הדיון. יתר על כן, בית המשפט הדגיש היבטים פרוצדורליים: הקצאת המשיב עלתה בקנה אחד עם לוח הזמנים של בית המשפט, אשר לא אמור לגבור על הליך הוגן אך לא נחשב גורם עיקרי לפסילה. גם חששותיו של המערער לאמון הציבור ולמראית עין של צדק נדחו. המערערת טענה כי היזכרות בפרטי המקרה הייחודיים שלה מעידה על סיכון לדעה קדומה, אך בית המשפט לא מצא ראיות ממשיות התומכות בטענה זו. נוכח היעדר ראיות משכנעות לכך שחשיפתו הקצרה הקודמת של המשיב והליכי המשפט פגעו במשוא פנים, נדחה הערעור בסופו של דבר, ואישר מחדש את החלטת הערכאה הנמוכה יותר.