בצה"מ 46201-05-23

תקציר

בית המשפט מצא כי צו ההריסה המנהלי הוצא כדין וכי אף אחד מהתנאים לביטולו לא התקיים על ידי המבקש. ראשית, הבנייה המדוברת בוצעה ללא היתר על קרקע חקלאית ייעודית, כלומר לא ניתן היה להכשיר אותה, ולכן לא התקיימה עילת הביטול הראשונה. שנית, התקיימו הדרישות להוצאת הצו. בית המשפט קיבל את עדותו של המפקח כי המבנה לא היה ראוי לאכלוס בעת ביקורו, וראיות המבקש לא היו משכנעות. הבניין היה בבנייה, לא היו בו חיבורי חשמל ומים ותשתיות חיוניות היו חסרות. טענת המבקשת כי אורח חייה האקולוגי ביישוב כליל היווה אכלוס נדחתה, שכן המבנה אינו ראוי למגורים מבחינה אובייקטיבית. בנוסף, מצא בית המשפט כי לא נפלו פגמים במתן הצו, וטיעוני המבקש בדבר איחור או השמטת מועד הצו לא היו משכנעות. הצו קבע את מועד ההנפקה בצורה ברורה, והמשיבה פעלה במסגרת לוחות הזמנים הקבועים בחוק. חוסר תום הלב והניקיון של המבקשת לאורך כל ההליך, לצד התנהלותה הפרוצדורלית, פעלו גם נגדה. בעקבות זאת נדחתה הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי. העיכוב הזמני בביצוע הצו הוארך עד ליום 9.1.2025, והמבקש חויב לשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 6,000 ₪.