ת"א 39188-01-19

תקציר

התובעים, תלויים במנוחה, תבעו פיצויים מהנתבעת, קרנית, בעקבות תאונת דרכים בה נפטר המנוח. הדיון התמקד בחמש שאלות: (א) שכרו המדווח של המנוח לפני התאונה; (ב) האם הוכיחו התובעים כי הכנסתו הבלתי מדווחת של המנוח נבעה מהתאונה; (ג) אובדן התמיכה לתלויים; (ד) סכום הפיצוי המתאים בגין אובדן שירותי הבעל והאב; (ה) סכום הפיצוי בגין אבל, מצבה והוצאות קבורה. בית המשפט הכריע לטובת התובעים ופסק להם 514,359 ₪ כפיצוי לאחר ניכוי קצבת השאירים ששולמה לאלמנות ותשלום מוקדם יותר של 25,000 ₪. השופטת קבעה כי התובעים הוכיחו כי המנוח השתכר שכר מדווח של 4,200 ₪ ושכר נוסף שלא דווח של 3,750 ₪ ממכירת עופות. בגין אובדן התמיכה לתלויים פסק השופט 1,787,434 ש"ח, מתוכם 109,284 ש"ח בגין אובדן הפרשות לפנסיה ו-23,278 ש"ח בגין אובדן קצבת הזקנה של המנוח. השופט פסק 250 אלף שקל על אובדן שירותי בעל ואב ו-20 אלף שקל על הוצאות אבל, קבורה ומצבות. עם זאת, סך הנזקים שנפסקו לתובעים קוזז מקצבת השאירים והותיר אותם זכאים ל-25% מיתרת הסכום, קרי 514,359 ₪. לבסוף הורה השופט לנתבע לשלם לתובעים סכום זה, בתוספת אגרת בית משפט, שכר טרחת עורך דין וריבית.