ע"א 10687-08-23

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הראיות והטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים בערעור זה. מהראיות עולה כי גרסתו של המשיב לאירועים שהובילו לתאונה אמינה יותר ומתיישבת עם מאזן ההסתברויות האזרחי. אשר על כן, בית המשפט דוחה את הערעור ומאמץ את קביעתו העובדתית של בית משפט קמא. בית הדין מסכים גם עם מסקנתו של בית משפט קמא בדבר אחריותו של המערער כמעביד. טענת המערערת כי המשיב תרם תרומה משמעותית לתאונה נדחית, שכן בית המשפט מוצא כי המשיב פעל כפי שהורה המעסיק ולא יכול היה לצפות את הסכנה הכרוכה בכך. אשר לפיצוי שנפסק למשיב, מסכים בית המשפט עם הערכתו של בית משפט קמא בדבר הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות צד ג' ונזקים לא ממוניים. הניכויים מבוצעים עבור תקבולי המוסד לביטוח לאומי, וסך הפיצויים שנפסקו עומד על כ-805,000 ₪. בית המשפט מקיים את אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו על ידי האורתופד המומחה ואומצו על ידי בית המשפט קמא. הנכות התפקודית והשפעתה על כושר ההשתכרות של המשיב מתקבלות אף הן, בהתחשב בגילו, השכלתו וממקצועו של המשיב. בעוד שיכולה הייתה להיות הערכה מתונה יותר של שיעור עליית השכר, בית המשפט בוחר שלא להתערב בשיעור הפיצוי בכללותו, מה גם שהפסיקה העיקרית היא בגין הפסדי שכר ושאר רכיבי הפיצוי מתונים. זאת ועוד, בית המשפט דוחה את טענת המערערת לניכוי רעיוני גבוה יותר בגין תקבולי המל"ל. בקשתו של המשיב בפועל לעוגמת נפש נדחתה, ומשכך נותר הסכום שיש לנכות מהפיצוי כפי שהחליט בית משפט קמא. לאור האמור, הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם למשיב הוצאות בסך 10,000 ₪. אם המערער הפקיד פיקדון, ינוכה ממנו סכום זה, והיתרה תוחזר למערער. פסק דין זה הינו סופי וניתן בהעדר שני הצדדים.