עפ"ת 7334-12-18

תקציר

פסק הדין מתייחס לשלושה ערעורים נפרדים שהגיש יגאל בן דוד נגד מדינת ישראל בגין עבירות תנועה שתועדו במצלמת א-3, בגינן קיבל קנסות. בן דוד ביקש להאריך את מועד המשפט, בטענה כי פסק דין שניתן לאחרונה במקרה דומה מטיל ספק באמינותה של מערכת מצלמות A-3. בית משפט קמא דחה את בקשותיו והביא את בן דוד לערער. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הערעורים וקבע כי תשלום הקנסות עולה כדי הודאה, הרשעה וריצוי עונש. על פי החוק, רק אם הבקשות לעיכוב המשפט הוגשו מסיבות שאינן בשליטת הנאשם או מטעמים מיוחדים, רשאי בית המשפט לתת ארכה. בית המשפט מצא כי פסק הדין במקרה הדומה לא הצדיק את בקשותיו המאוחרות של בן דוד, שכן הוא לא היה תקדים מחייב ולא יצר אפקט השתקה. יתר על כן, התרת הארכות כאמור תפגע במטרה לייעל את הליכי עבירות התנועה. הערעורים נדחו, ואישרו את החלטת בית המשפט קמא. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 26.12.2018.